נמרוד ברין מעפולה, כדורגלן עבר אגדי ומאמן כדורסל לשעבר מיתולוגי, חזר ממסע שורשים בעיר מינסק שבבלארוס בעקבות קברה של סבתו האהובה, חיה. ברין החליט להעניק לעצמו מתנת יום הולדת לכבוד גיל 77 והאיש שדורות שלמים של שחקנים גדלו תחתיו יצא למסע שורשים לראות היכן גדל אביו המנוח, זלמן ברין, שנפטר בשנות ה־90' והיכן קבורה סבתו שנפטרה לפני יותר מ־100 שנה.

נמרוד ברין בבית הקברות בו נקברה סבתו (צילום: אלבום פרטי)

"אבי זיכרונו לברכה עלה לארץ ב־1921 אחרי מלחמת העולם הראשונה יחד עם סבי. הם ברחו משם כי הקומוניסטים שלטו ועלו לארץ בדרכים שונות דרך איטליה. אבי עלה תחת שם בדוי, זאב בלושטיין. אבא שלי היה ציוני נלהב ולמד תורה ב'חדר'. סבתי נפטרה כשהיתה צעירה ב'הומל', עיר מחוז בבלארוס והיתה לי מטרה למצוא את הקבר שלה", מספר ברין מדוע החל את מסע השורשים בחזרה לעיר הולדתו של אביו.

כשהגיע למינסק הוא לקח רכבת לעיר המחוז 'הומל', שם חיכה לו רב דרך הסוכנות היהודית בישראל, שכן ברין מקורב לבוז'י הרצוג יו"ר הסוכנות. "הרב לקח אותי לעיירה שנקראת 'וייטקה' לחפש את הקבר של סבתי. כשהגענו ראינו שהכל הרוס שם, מדובר על קברים עתיקים מלפני 100 שנה ואחרי מלחמות העולם הראשונה והשנייה הם נהרסו על ידי הגרמנים והרוסים. המקומיים נטעו שם יער וגידרו את המקום".

ברין אומר כי מעט מאוד מצבות נשארו במקום, וגם אלו ששרדו היו ללא השמות שנמחקו עם השנים, אך בכל זאת היתה חתיכת מצבה אחת שמשכה את עינו. "היתה מצבה אחת מעניינת שהיתה שבורה והיה כתוב עליה בעברית עם מגן דוד, 'אישה זקנה'. כשראיתי את זה חשתי צמרמורת והתרגשות גדולה. חשתי שאולי מדובר בקבר שלה ובכל זאת נשאר לי איזה זיכרון ממנה. אני לא יכול לדעת בוודאות שזו היא, אבל אני כן יודע שהמתחם הזה הוא המקום שבו היא נקברה".

למה כל כך בער לך לצאת למסע הזה?

"לאורך השנים אבי לא דיבר יותר מדי על ילדותו. חינכו אותם כנראה לא לדבר. הם פחדו לדבר בגלל הסובייטים. הדבר היחיד שידעתי שסבתי קבורה בעיירה של 'וייטקה'. אני ואבי היינו מאוד קרובים. אהבתי אותו מאוד והוא חסר לי. היה חשוב לי לראות מאיפה הוא בא והיכן גדל ואיפה סבתי קבורה ואחרי הטיול הזה הרגשתי שסגרתי איזשהו מעגל איתם", הוא אומר בקול חנוק מדמעות.

ברין ואשתו חסיה בעירייה 'וייטקה' (צילום: אלבום פרטי)

ברין שידוע כאיש קשוח וכזה היה גם כמאמן, נשמע נרגש מכל הסיפור ואף הודה כי כשהגיע לעיר שבו משפחתו נולדה וגדלה הוא התרגש מאוד. "לא יכולתי לדבר וגם עכשיו אני נחנק. הייתי קשור לאבי שנפטר כשהייתי בן 48. ב־5 בספטמבר היה לי יום הולדת ואני ואשתי החלטנו שזה בדיוק הזמן לעשות את הטיול הזה. הילדים היו נרגשים מאוד וחיכו כל הזמן למסרים מאיתנו, לשמוע סיפורים ולראות תמונות משם".