החגים הם תקופה שעלולה להפוך לסוג של סיר לחץ. ככל שהמשפחה גדלה זה נהיה יותר ויותר מורכב.

כל משפחה רוצה לדעת חודש מראש "איפה אתם בחג" (רמז: אצלנו) והתשובה לשאלה הגורלית הנ"ל תלויה באחי שתלוי בגיסתי שתלויה באח שלה שגם חמותו הזמינה אליה וממש רוצה לדעת מי יגיע. 

אחרי שעברנו את שלב "ראש-השנה-אצלם-פסח-אצלכם-מבטיחים" מגיע שלב ה"מארחים או מתארחים?".

כמובן שיש מי מכין מה, מי מביא\מחזיר את סבתא ולקינוח יש עוגת דבש עם שאלות מעצבנות וציפייה שייגמר כבר הערב הזה.

המחשה: shutterstock

אז האם יש דרך לשרוד את החגים בלי שערות לבנות חדשות? הישארו איתי. 

לדעתי לפעמים אנחנו קצת שוכחים שלחג יש עוד משמעויות מעבר לארוחה ולמטלות הכרוכות בה. אז לפני שאני נכנסת לעניין המשפחתי המורחב, אתעכב שניה על העניין המסורתי.

לכל חג יש את הייחודיות שלו. יכול להיות מאוד כיף ומרענן להתחיל הכל כמשפחה מצומצמת ולנסות לחזור טיפה לערכים ולייחודיות החגיגית הזאת. למשל: אני אישית לא מוותרת על חלוקת אגרות שנה טובה. אלה עם המעטפות והבול. בחיי שבדואר עוד מוכרים כאלה.

הכנת "שנות טובות" עם הילדים נותנת לחג לבוש חגיגי ועניין שפתאום מחכים לו. כמובן שאפשר גם ללכת לסיור תשליך, לשמוע תקיעת שופר וכו'. כל חג והייחודיות שלו. הילדים הרי שומעים את כל ההתלבטויות וההסתייגויות בבית אז למה לא לשתף אותם גם בחלק מרגש ומסורתי\מסורתי לייט? 

אז לחלק של המשפחתולוגיה: אני מאמינה שלארוחות משפחתיות בכלל ולחגים בפרט, כדאי לנסות להגיע מוכנים. מה זה אומר מוכנים?

לקחת בחשבון שהולכים להיות פקקים - אז לצאת בזמן.

להיות מוכנים לכך שיהיו אנשים שלא בהכרח נשמח לראות. לא נורא. פרופורציות. זה רק פעם-פעמיים בשנה. 

להציע לבד להביא את סבתא בדרך, בלי לחכות שיבקשו מאתנו או יתעצבנו עלינו.

להכין מראש תשובות לשאלות שיגעו בנקודות רגישות כמו "למה את עדיין מניקה" או "נו, לא הגיע זמן להחליף עבודה?". זה יכול להיות מענה פוליטי בנוסח "את צודקת" ו"תודה על הדאגה". ממילא לא נשכנע אף אחד בשום דבר. וגם אם זה לא פשוט, לפחות זה סוגר את הפינה.

בגדול נחליט שלוקחים אוויר וצוללים לארוחה בכיף. כן, נכין בבית פשטידה וקינוח, נלבש משהו נוח. בכל זאת, עדיף שמלה קלילה מאשר לפתוח כפתור אחרי הארוחה.

ניקח את השכפ"צ הדמיוני וחיוך-החגים ונצא לדרך. 

ברור שתיארתי סיטואציה קצת קיצונית, והרי יש משפחות זורמות שאצלן ערב החג הכי כיפי. ועדיין, המון זוגות חולקים איתי את הקושי במשפחתיות, ואיך בחג הכל הופך יותר טעון, לחוץ ומסובך. 

אז בואו לא נשכח שמדובר בכמה שעות, שבסך הכל המטרה של כולם זה להגיע, לפגוש, להתעדכן ובעיקר לאכול. 

בואו ננסה להתייחס לערב הזה כאל ארוחה חגיגית ולא כתמצית השריטות המשפחתיות שהביאונו עד הלום (שבואו נודה, לא חסרות כאלה באף משפחה) וננסה באמת ליהנות מאווירת החג והחגיגיות שבו. 

לחיים וחג שמח.

נעמה צובל - יועצת זוגית, מלווה במציאת זוגיות ומדריכת הורים. טל. 052-5555339. באתר:

http://www.naamatzobel.com בפייסבוק: http://www.facebook.com/naamacounseling