התרגשות רבה אופפת את רס"ר מונטסר מזאריב (27) מבית זרזיר לקראת טקס הדלקת המשואות שיתרחש ביום רביעי הקרוב בהר הרצל שבירושלים. מזאריב הוא אחד משני הבדואים שנבחרו מתוך מערך ההגנה האווירית לשמש כדגלנים בטקס ולייצג את המדינה במעמד הזה השנה.

רס"ר מונטסר מזאריב. "איפה שקוראים לנו אנחנו מתייצבים" | צילום: דובר צה"ל

"זו גאווה מאוד גדולה", הוא אומר, "העובדה שבחרו אותי כאחד משניים לייצג את מערך ההגנה האווירית כדגלן רק מוסיפה לזה כמו גם שאני ועוד מפקד חוליה של פיקוד דרום הם הבדואים היחידים. גאווה עצומה עבורי, עבור המשפחה, עבור הכפר שלי ועבור העדה הבדואית", הוא אומר ומוסיף, "בתחילת הדרך לא האמנתי שאגיע למעמד של להיות דגלן, אבל אני מאמין שאם יש לך מטרה ואתה מתמיד בה אתה תצליח. אני מודה לכולם על כל התמיכה ועל האמון בי".

מזאריב, נשוי ואב לתינוקת בת שנה, התגייס לצה"ל כלוחם כיפת ברזל בחיל האוויר בשנת 2010 ושימש כמיירט של המערכת כאשר 37 יירוטים רשומים על שמו. בשנת 2013 השתחרר וחזר למילואים כרס"פ. ב־2017 חזר לשרת בצבא כרס"ר משמעת בקבע במערכת היהלום במערך ההגנה האווירית. כבר חודשיים שהוא מתכונן לטקס הדלקת המשואות. "אנחנו נמצאים בבסיס סגור ועובדים קשה מ־8 בבוקר עד 8 בערב", הוא מספר, "עושים חזרות ומתאמנים כדי שיהיו אפס תקלות בטקס. השארתי אשה ותינוקת בבית בידיעה שאשתי תומכת בי ומרגישה גאווה שאני אייצג את המדינה. אני מרגיש מוכן וההתרגשות גדולה".

אחת הסיבות שבגללן הוא כה נחוש ונרגש למלא את תפקיד הדגלן, היא העובדה שהוא מגיע ממשפחה שכולה. מזאריב איבד את בן דודו הקרוב, מאליק גריפאת, שהיה קצין בדרגת סמ"פ בפיקוד דרום ונהרג ממכונית תופת שחדרה מרצועת עזה. כמו כן הוא איבד שני קרובי משפחה נוספים שהיו בתפקיד. "הפעם לא אהיה בבית העלמין אלא פה בהר הרצל כדגלן וזה רק מוסיף לגאווה. יש לי צמרמורת בגוף מהמחשבה שאני מייצג גם אותם בטקס הזה ובטוח שהם יהיו איתי שם", הוא אומר.

מזאריב לא לבד בצבא - גם שני אחיו משמשים כרס"רים בחיל האוויר. על הרצון העז שלו ושל משפחתו לתרום למדינה למרות שעל הבדואים לא חל חוק גיוס חובה, הוא אומר: "אנחנו מתנדבים לצבא ולא חייבים להתגייס, אבל זאת המדינה שלי. פה נולדתי ואני צריך לשרת את המדינה ולתרום לה, גם אם זה אומר להקריב את גופי ונשמתי בשבילה. רוב המשפחה והיישוב שלנו מתגייסים לצה"ל. כולנו משרתים מתוך אמונה שאנחנו צריכים להילחם למען המולדת שלנו ועם ישראל".

נוסף על כך הוא גם סוג של פעיל חברתי כאשר הוא החניך הראשון מבית זרזיר שהיה פעיל בעמותת 'אחריי' (נוער מוביל שינוי) ולקח חלק בהקמת המכינה הבדואית הראשונה בישראל. את הערכים לנתינה ולתרומה הוא אומר קיבל מהבית ומהסביב: "בית הספר, המשפחה, האחים שלי שמשרתים בחיל האוויר. איפה שקוראים לנו אנחנו מתייצבים ונותנים מעצמנו מה שצריך", הוא אומר ומוסיף כי בהחלט הוא מרגיש כמודל לחיקוי עבור הצעירים הבדואים, "בוודאי שאם יש צורך לתמוך בצעירים אני אעשה את זה ואעזור להם כדי שיתגייסו ויתרמו את חלקם למדינה. אני מאמין שכשהם יראו אותי בטלוויזיה בטקס הדלקת המשואות ויראו לאן הגעתי, זה יחלחל להם שכל אחד יכול להגיע רחוק אם רק יתמיד".

מזראיב הוא בעצם ממשיך הדרך של אחיו שכבר הספיק לשמש כדגלן בטקס פעמיים. "הוא שמח מאוד כששמע שנבחרתי. הוא אמר שזו חוויה של פעם בחיים ונתן לי כמה טיפים".