תושבי מושב היוגב פתחו בימים האחרונים ביוזמה לשקם ולשמר את מבני המחנה הבריטי מצפון לשדה תעופה מגידו, שבעמק יזרעאל.

המחנה היום (צילומים: שרון צור)

 המחנה בראשית המדינה (צילום: באדיבות היוגב)

צמוד לגדרות ומצפון למנחת מגידו קיימים מבנים ששימשו את הצבא הבריטי בתקופת המנדט. בשנת 1949 ועד לשנת 1951 הם שימשו כמגורים של חברי מושב היוגב, עד העלייה לקרקע לבתי הקבע. מאז ובחלוף השנים המקום ננטש, הוזנח דבר שהוביל לכך שמצבם הפיזי וההנדסי של המבנים גרוע מאוד. חלקם אפילו לפני קריסה. תושבי היוגב, שהמבנים הם חלק מההיסטוריה של המושב והקמת המדינה, חוששים שאם לא יעשה מאמץ מיידי לשקם אותם הם יקרסו וייעלמו מעל פני השטח.

מטרת תושבי היוגב הוא לשקם את המקום ולהפוך אותו לאתר מורשת חינוכי שבו יהיה ניתן ללמוד באמצעות תיעוד על הקירות על סיפור מנחת מגידו, הקמת המבנים על ידי הבריטים בשנת 1941, להציג את סיפור קרב חירבת 'ליד' שנערך בסמוך - קרב של פלוגות הלילה המיוחדות (SNS) של ווינגייט שנערך בשנת 1938. כמו כן ניתן לשלב במקום לימודי סביבה על נחל הקישון ומעיין עדעד ולהפוך את המקום גם לתחנת רענון לרוכבי אופניים ורוכבי סוסים.

צביה גוטמן על רקע המבנה בו גרה בשנת 1950

השטח בו נמצאים המבנים הוא בתחום זכויות בקרקע של משרד הביטחון ו/או רמ"י ובתחום שיפוט המועצה האזורית עמק יזרעאל.

מזכיר האגודה החקלאית במושב היוגב יהודה פינסקר שלח לסגן ראש המועצה אבי סמוביץ מכתב בנושא במטרה שהמועצה תירתם לטובת הפרויקט. פגישה אמורה להתקיים בקרוב. יש לציין כי בשלב ראשון ובדחיפות דורשים ביוגב לשלט את המבנים בכיתוב שאין לפגוע בהם וכי הם מיועדים לשימור.

"ההורים שלי גרו במקום כשהגיעו להקים את המושב כמו שאר דור המייסדים ולכן אני חושב שבשנת ה-70 למושב יש מקום לקדם פרויקט כזה לטובת צעירי המושב בפרט ובכלל בגלל שמדובר באתר היסטורי שקשור בתקופת הקמת המדינה", אמר פינסקר, "אפשר לעשות מהמקום הזה פנינת מורשת ואתר חינוכי. אני מקווה שנצליח לרתום את כל הגורמים שיכולים להיות קשורים לדבר ולגייס את התקציב הנדרש".

צביה גוטמן מהיוגב, היום בת 68, גרה במקום עם הוריה כשהייתה תינוקת. "אני לא זוכרת מהמקום כלום, אלא רק מהסיפורים של ההורים שלי. כל מבנה חולק לכמה חדרים וכל משפחה קיבלה חדר. היינו שם גם כשירד במקום שלג בשנת 1951", סיפרה גוטמן, "במקום הזה התהווה מושב חדש אחרי קום המדינה שמייסדיו התארגנו בו חברתית ואידיאולוגית. לכן יש לו חשיבות היסטורית בהקמת המדינה".