לפני חודש מלאו לשלומית קלמנוביץ', תושבת נצרת עילית, 42. אלא שבניגוד לשנים עברו, הפעם היא לא חגגה ולא מתכוונת לחגוג. קלמנוביץ', חולת כליות, זקוקה בדחיפות להשתלת כליה ונמצאת בסכנת חיים.

שלומית קלמנוביץ'. "אני מרגישה שאני סחוטה" | צילום: שרון צור

קלמנוביץ' נולדה עם פגם שנוצר עוד כשהיתה עובר ופגע בעצב התחתון בגב. כתוצאה מכך היא סובלת מבעיות קשות בתפקוד מערכת השתן והמעיים ומאי ספיקת כליות. הכליה הימנית שלה מתפקדת ב־32 אחוז ואילו השמאלית ב־15 אחוז בלבד, והיא נחשבת לנכה 100 אחוז. אחת ההשלכות היא אי יכולת להביא ילדים לעולם.

"מאז שנולדתי אני סובלת מנכות ברגל שמאל ומכליות שמראש היו קטנות מהנורמה ומצולקות", היא מספרת, "הצלחתי לשמור לאורך שנים רבות על מצב טוב יחסית, הצפי היה שההידרדרות תגיע כבר בגיל יותר צעיר ושאצטרך השתלת כליה כבר לפני 20 שנה, אבל עם אורח חיים מסודר ותזונה נכונה הצלחתי לשמור את המצב בסדר כמה שיותר", מסבירה קלמנוביץ'.

למרות מצבה הקשה עד לאחרונה היא היתה אשה נמרצת עם עשייה אישית וחברתית. היא הצליחה ללמוד ולעבוד, ורק לאחר שלא יכלה יותר לעבוד היא החלה להתנדב ולסייע לאחרים בתחום התמחותה - הנהלת חשבונות וחשבות שכר. "זה לא פשוט לאדם בעל אורח חיים מלא וקבוע לעבור למצב שהוא לא יכול לעשות כלום", היא אומרת בעצב, "לפני כן עבדתי. היה לי עסק להנהלת חשבונות ושכר, עזרתי להמון אנשים שזקוקים לתמיכה חברתית, ועכשיו אני די מושבתת. רוב היום אני שוכבת במיטה. הדם גם לא זורם כמו שצריך ומרגישים שיש נימול בגפיים".

ההידרדרות במצבה היתה מהירה מאוד. "ההידרדרות קרתה במאי 2016", היא מספרת, "עברתי ניתוח גדול מאוד וניסו להציל את הכליה, אבל אחרי שהחלמתי ראינו שהניתוח לא עזר ובתוך שנה הכליה הידרדרה במהירות שיא - מה שלא היה במשך 40 שנה. הרופאים החליטו שאני חייבת השתלת כליה ואמרו לי את זה בדיוק לפני שנה.

סוג דם נדיר

כשהייתי בשיחה עם הרופאים שהכליה עומדת לקרוס ושאני חייבת השתלה דחוף, הם אמרו לי 'חשבנו שתצטרכי הרבה לפני את ההשתלה. איך הגעת עם הכליה הזו עד גיל כזה?' אני לא הייתי מודעת לזה ולכן לא נערכתי בהתאם”, היא מסבירה.

עם היוודע דבר ההשתלה, החלו במשפחה לחפש לה תורם. "כל בני המשפחה הקרובה שלי עשו בדיקות, אבל אף אחד לא נמצא מתאים. יש לי סוג דם נדיר 0 - היחידה שיש לה את סוג הדם שלי זו אמא שלי, אבל מבחינה בריאותית היא לא יכולה לעמוד בניתוח תרומה".

קלמנוביץ'. כל הזמן עייפה| צילום: שרון צור

גופה של קלמנוביץ' חלש והיא אפילו לא מסוגלת לצאת מביתה. לדבריה, מי שסובל מאי ספיקת כליות כרונית חסרים לו המון ויטמינים, ובלוטת התריס עובדת 'שעות נוספות'. "בעקבות מצבי אין לי ויטמין d, אין לי ברזל, אשלגן וסידן - חסרים לי הרבה ויטמינים חיוניים לגוף וזה גורם לי לתשישות ולעייפות כבדה מאוד שגם אם אני לא עושה כלום - אני מרגישה שאני סחוטה. יש לי גם הרבה סחרחורות. נוסף על כך אני צריכה לשמור על תזונה מאוד קפדנית ואסור לי כמעט לאכול כלום - לא בשר, לא דברי חלב, לא דגים. בעיקר ירקות ותפריט טבעוני. אפילו מלח אסור לי".

יש לציין כי משך ההמתנה להשתלת כליה בארץ הוא בין 12-8 שנים - מה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה. אם לא תעבור השתלת כליה דחופה בתוך חצי שנה, יחדל גופה לתת שתן לחלוטין והיא תחלה במחלות מסכנות חיים נוספות.

קלמנוביץ' לא האמינה שתצטרך אי פעם לפנות לעזרת אחרים. "אני לא אוהבת להתמסכן, אבל אני חייבת את ההשתלה הזו באופן בהול. כל יום שעובר מביא להידרדרות שאין ממנה דרך חזרה. הכליה לא יכולה לשקם את עצמה", היא מסכמת.

לתרומות: בנק הפועלים (12) סניף 532 חשבון 472020 עבור שלומית קלמנוביץ'

http://p1.pagewiz.net/saveshlomit/