חתן פרס ישראל לשירה המשורר טוביה ריבנר מקיבוץ מרחביה הלך לעולמו הבוקר בגיל 95. ריבנר היה מהחשובים מבין משוררי ישראל.

ריבנר נולד בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה (כיום בירת סלובקיה) בשנת 1924 במשפחה יהודית דוברת גרמנית. חוקי הגזע שהונהגו על ידי המשטר הפאשיסטי בסלובקיה אילצו אותו להפסיק את לימודיו לאחר תשע שנים, והוא עבד באופן זמני כחשמלאי. ב-1941, בעת מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ללא משפחתו.

טוביה ריבנר ז"ל (צילום ארכיון: שרון צור)

במהלך חייו פרסם ריבנר ספרים רבים, כשהראשון יצא בשנת 1957 בשם 'האש באבן: שירים', בשנת 1961 פרסם את 'שירים למצוא עת'. עוד מספריו: 'פסל ומסיכה', 'חיים ארוכים קצרים', 'מכאן עד' והשנה פרסם את 'עוד לא עוד'.

ד"ר דורון מור, מנהל החצר הגדולה, שהיה תלמיד שלו ספד לו הבוקר: "טוביה היה המורה שלי לספרות כשהייתי ילד במוסד החינוכי. אנחנו כילדים לא התלהבנו מגטה ושאר הסופרים הגרמניים, אבל העובדה היא שעד היום אנחנו זוכרים את השיעורים שלו בניגוד למורים אחרים שאנחנו לא זוכרים. הוא הביא לנו את מיטב הקלאסיקה הגרמנית. לאחר מכן היות ומרכז המבקרים שאני מנהל החצר הגדולה קשור בכמה נימים ליהודים גרמניים עשינו הסברים בגרמנית והוא תרגם לנו את כל הדברים האלה. הוא זכה לכבוד גדול מאוד כמשורר גם בקיבוץ. אנשים העריכו אותו מאוד. היה אדם צנוע מאוד".

ריבנר ז"ל עם ראש המועצה אייל בצר (צילום: עזרא לוי - צלם פואטי)

ראש המועצה אייל בצר: "היה ענק רוח. חתן פרס ישראל. איש יקר ורגיש מאוד. רק לאחרונה הוציא ספר שירים חדש והייתי נוכח בהשקה שלו. דיבר איתי הרבה מאוד על ההתנגדות להקמת שדה תעופה בעמק. הוא אפילו כתב על זה שיר 'בארץ הלוואי'. קיווינו לחגוג לו יחד את יום הולדתו ה-100 וחבל שלא זכינו לזה".

טרם נקבע מועד הלווייתו.