באדיבות מוזיאון בית המאירי הציירת אדריאנה צוונג ציירה לפני כ-40 שנה סדרת ציורים של זקני צפת עבור מוזיאון בית המאירי בעיר, מבלי שחתמה את שמה עליהם. בשבוע שעבר היא חזרה לאחר שנים של קריירה בינלאומית למוזיאון ובצעד יוצא דופן הוסיפה את חתימתה לציורים.

אחת האטרקציות במוזיאון בית המאירי בצפת היא סדרת ציורים של זקני צפת התלויים על קירות המוזיאון. את הציורים האלה ציירה אז ציירת צעירה, שאך סיימה את לימודיה בבצלאל והגיעה אל צפת כדי לספוג את האווירה המיוחדת של העיר ולהעביר אותה אל הבד.

מייסד המוזיאון, יחזקאל המאירי ז"ל, זיהה את הפוטנציאל האמנותי שלה וכך החל שיתוף פעולה ייחודי בין השניים. המאירי תיאר בפניה את הדמויות שזכר מימי ילדותו, והיא ציירה אותם. וכך זכה המוזיאון לסדרה מרשימה של ציורים המתארים את ההווי הצפתי ואת הדמויות הייחודיות שהיוו חלק מהנוף של העיר העתיקה.

הציורים שציירה צוונג בצפת היו רק הפתיח לקריירה מרשימה שעשתה הציירת. שנה לאחר שסיימה את עבודתה בצפת, היא קיבלה מלגת לימודים ביפן ועברה להתגורר שם. היא התמחתה בציור בסגנון יפני וייצגה את יפן באירועי "שנת השלום הבינלאומית" באו"ם. יצירתה זכתה בפרס הראשון ותמונותיה מהוות כיום חלק מהתערוכה הקבועה הנמצאת בבניין האו"ם בניו יורק.

לאחרונה שבה צוונג לארץ והחליטה להיענות לבקשתה של מנהלת מוזיאון בית המאירי, ג'ודי המאירי, לבוא ולהשלים משימה חשובה הנוגעת לציוריה. "אדריאנה לא חתמה על חלק מהציורים שציירה עבור המוזיאון", הסבירה השבוע ג'ודי המאירי. "לפני כמה שנים הגיעה אחותה לביקור במוזיאון וראתה את הציורים, וכך התחדש הקשר עם אריאנה שהבטיחה לחזור למוזיאון ולחתום על הציורים".

במהלך חול המועד סוכות ערך המוזיאון טקס מיוחד בו התכבדה הציירת לחתום על ציוריה. שחקנים מצוות המוזיאון המחיזו חלק מהסיטואציות המוצגות בציורים וחברו לצוואנג בסיפוריהם. היא מצידה היטיבה לתאר את הסיפורים מאחורי הציורים, ואת הדרך בה יחזקאל המאירי גרם לה לצייר את הדמויות ולשוות להן הבעות פנים ושפת גוף.

הנוכחים בטקס זכו גם לתשובה לשאלה: מדוע צוונג לא חתמה על ציוריה הרבים: "ציירתי הרבה מאד, בקצב המהיר
שיחזקאל הכתיב, ולא נותרו לי זמן ומרחב אסתטי להעריך את ציוריי", הסבירה צוונג. "בשל כך התקשיתי לחתום עליהם בשמי ומיהרתי לעזוב אל העולם הגדול, כשציוריי עלומי שם, או כשהם חתומים בשמות בדויים".

כעת כאמור זכו הציורים האלמונים לחתימה כמקובל. "זו סגירת מעגל", אומרת המאירי. "כעת יוכלו המבקרים להתרשם מהציורים עם החתימה וגם לשמוע את הסיפור שמאחוריהם".