צילום: חגי אהרון נצרת עילית מחזיקה בשיא המפוקפק של העסקת השיעור הנמוך ביותר של עובדים ערביים ברשויות המקומיות, מבין כל היישובים שבהם מתגוררים יחד יהודים וערבים. את המקום הראשון והלא מכובד הזה חולקת נצרת עילית עם עיריית לוד.

בדיון שהתקיים השבוע בוועדת החקירה הפרלמנטארית בנושא קליטת עובדים ערביים בשירות הציבורי, נחשף כי מתוך 427 עובדי עיריית נצרת עילית רק 28 הם ערבים והם מהווים 6.6 אחוזים מכלל העובדים, בעוד ששיעור הערבים מבין תושבי נצרת עילית הינו 15 אחוזים. רק אחד העובדים בשלושת הדרגות הבכירות הוא ערבי (5.8 אחוזים) ומבין 19 מחזיקי חוזי הבכירים בעירייה אין ולו ערבי אחד.

בנוסף לכך מועסקים במרכז השלטון המקומי 55 עובדים, מתוכם שישה ערבים בלבד (11 אחוזים), ובחברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, המבצעת פרויקטים גם עבור רשויות ערביות, עובדים רק שלושה ערבים מתוך 129. יש לציין כי הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות החרים את הדיון, למרות שהוזמן על ידי יו"ר הועדה אחמד טיבי, ובכך החמיץ הזדמנות להשמיע את דברו ולהשפיע.

יועץ הוועדה, ד"ר דני גרא, התריע על הסכנות הטמונות במצב הקיים: "הדברים עומדים מולנו כאות אזהרה", אמר גרא, "לא זו בלבד שבמרבית הערים אחוז הערבים המועסקים נמוך משיעורם באוכלוסיה, אלא שדווקא בערים שבהן יש מתח בין האוכלוסיות, שיעור המועסקים הערביים נמוך עוד יותר".

מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, המשמש גם כיו"ר ועדת מנכ"לים להסרת חסמים בקרב האוכלוסייה
הערבית במגזר הציבורי הסביר כי אזרחים ערביים רבים כלל לא מנסים להתקבל למשרות, כי הם חוששים שלא יקבלו אותם.

יו"ר הוועדה, ח"כ אחמד טיבי הביע אף הוא את דעתו בנושא: "אם בחיפה ובמעלות תרשיחא הגיעו למצב שבו שיעור המועסקים הערביים בעיריות גבוה משיעורם באוכלוסייה", הוא אמר, "אין סיבה שיהיה ייצוג חסר כה בולט במקומות אחרים. הכול עניין של רצון". טיבי אף הצהיר כי יש לנקוט הפליה מתקנת על מנת לשפר את המצב הקיים.