צילום: אביהו שפירא מהו זמן סביר של המתנה בתור לטיפול בבית חולים? על השאלה הזאת יכול לענות אשר אבוחצירה-אדר מצפת. אבוחצירה-אשר זומן לניתוח עיניים בבית החולים זיו בצפת ונאלץ להמתין שלוש שעות וחצי, עד אשר החליט לעזוב וללכת לביתו.

המקרה אירע ביום שני השבוע, כאשר אשר אבוחצירה-אדר הגיע מלוות באשתו איבון לבית החולים זיו בצפת בשעה 07:55 בבוקר, כדי לעבור ניתוח קטן בעיניו כשהם מצוידים בטופס התחייבות של קופת חולים 'מכבי'. אשר לקח יום חופש מהעבודה, ואשתו איבון התפנתה אף היא מעיסוקיה כדי ללוותו לטיפול בבית החולים.

השניים הגיעו למחלקת העיניים, נרשמו בקבלה והתבקשו פקידת הקבלה להביא התחייבות לאשפוז יום מקופ"ח מכבי. איבון התקשרה לקופה והם פקססו את ההתחייבות לביה"ח זיו. הפקידה הודיעה לזוג שההתחייבות הגיעו ושימתינו בתור. עברה שעה, עברו שעתיים, ושום אחות או רופא לא הודיע להם שתורם להיכנס הגיע. בשעה 10:00 ניגשה איבון לקבלה ושאלה את הפקידה מה קורה. "תחכו בסבלנות, יקראו לכם", השיבה הפקידה.

עברה עוד שעה של המתנה מייגעת, ושום דבר. איבון שוב ניגשה לקבלה, ושוב קיבלה אותה תשובה. שוב חיכו בני הזוג בסבלנות עד השעה 11:30, ואז איבון כבר איבדה את הסבלנות. היא פנתה בתקיפות לפקידה וביקשה לדעת מדוע מוכנסים פציינטים אחרים, והם ממתינים לשווא.

"היא אמרה לי שיש עוד ילד אחד שמכניסים אותו לניתוח", סיפרה איבון בעקבות המקרה. "אמרתי לך, 'איך ייתכן דבר כזה, מדוע הזמינו אותנו ב-8:00 בבוקר אם בשעה 11:30 עוד מכניסים אנשים לפנינו'. היא משכה בכתפיה. שאלתי כמה זמן נצטרך עוד לחכות, והיא השיבה שהניתוח שלפנינו יכול לקחת חצי שעה או קצת יותר, ושבשעה 12:15 הרופא המנתח יוצא להפסקה. הבנו שאין טעם לחכות. היינו מאוד כעוסים ומאוכזבים, ועזבנו את בית החולים.

"אני לא מבינה את הזלזול הזה בזמנם הפרטי של המטופלים. הרי הם יודעים פחות או יותר מהו הזמן שלוקח כל טיפול, אז
אפשר לזמן את האנשים לשעה המשוערת שבה הם אמורים להיכנס. ואם יהיה עיכוב של חצי שעה, שעה לכל היותר, זה סביר. אבל במקרה שלנו זימנו אותנו בשמונה בבוקר, בלי שבכלל הייתה כוונה להכניס אותנו בשעה הזו. הרי בשמונה רק מתחילים לעבוד, אז אפילו עיכוב לא מתוכנן לא היה צריך להיות. סתם ייבשו אותנו ללא כל סיבה".

תגובת יועצת התקשורת של ביה"ח זיו: "מר אבוחצירה הגיע ללא טופס התחייבות ליום הניתוח, בה מחויב כל מטופל ומנותח בבתי החולים בארץ. למרות שעל פי ההנחיות היה רשאי בית החולים לא לקבלו לניתוח, נעשו מאמצים על ידי מזכירות המחלקה המסורות, בניסיון לקבל עבורו את טופס ההתחייבות בכדי שיוכל להיכנס לניתוח. השגת טופס זה, שמר אבוחצירה היה אמור לדאוג להבאתו מקופת החולים לה הוא שייך, ארך זמן רב והוא התבקש להמתין עד לאישור קופת החולים שלו, כנדרש בחוק. חלק מזמן ההמתנה נבע גם מהגעת תינוק לניתוח והתקבל בתחילת התור, כנהוג בבתי החולים לקבלת ילדים ותינוקות לפני האנשים המבוגרים".