צילום: יורם כהן מה גרם לקבוצה של שבע משפחות להתיישב בטבריה? כנראה שהחזון והציונות היוקדת. חברי הקבוצה הם זוגות צעירים שהתגוררו במשך שנים ביישובי השומרון או בארצות הברית ושבו עם ילדיהם במטרה להתיישב בעיר ולהקים קהילה שיתופית, שתפעל למען קידום העיר טבריה בכלל והנוער שבה בפרט.

המשפחות שמצטרפות לעיר במסגרת הגרעין התורני הן אידיאליסטיות, אקדמאיות ומרביתן משתייכות למעמד סוציו אקונומי גבוה יחסית. הגרעין הוא אחד מ-16 גרעינים דומים שהוקמו כדי לפתח יישובים המרוחקים ממרכז הארץ ולספק מענה על הצרכים הייחודיים לכל עיר. כאמור, עד כה הגיעו לטבריה שבע משפחות שמתחילות את הדרך הארוכה לבניית גרעין תורני משותף.

רכז הגרעין הוא חן חניה (26), נשוי ואב לשני ילדים. חניה הוא יליד טבריה, אך לפני שנים אחדות עקר לאריאל. כעת הוא חוזר כרכז הגרעין לבנות את ביתו בטבריה. "הכי קל היה לי לוותר על החיים בפריפריה לעומת מרכז הארץ", הוא אומר, "הגענו בידיעה שיש כמה קשיים שעימם נאלץ להתמודד, כמו חיי תרבות שצריך לטפח עבור הצעירים, הגירה שלילית של משפחות למרכז הארץ.

"מה שמניע אותנו הוא הרצון להיות מעורים בחברה הכללית ולא להיות קבוצה סגורה בעצמנו. ברגע שהגרעין מגובש יש לו יכולת גבוהה יותר להשפיע. לכן אנחנו גרים באותה שכונה פחות או יותר, שיכון ב', ושומרים על איזון בין גיבוש לעשייה".

בימים אלו עסוק מאוד חניה בבניית תשתית בריאה עבור המשפחות שהגיעו. על כן הוא נפגש עם גורמים ברשות המקומית כדי לגייס שיתופי פעולה חינוכיים ותרבותיים וכמו כן נפגש גם עם ראש העירייה, זוהר עובד, שנתן את ברכתו לפעילות המתוכננת. "הקמת תהליכי נוער לוקחת זמן", הוא מסביר, "בימים אלו אני עסוק בהקמת מועדון נוער לבנות שיתמקד בנערות בגיל העשרה ויספק שירותי טיפול, ייעוץ ליווי וחברה לכל בנות העיר".

חניה מציין פרויקט נוסף, 'נר מחבר', שמתקיים לקראת חג החנוכה. במסגרת התוכנית משפחה מארחת משפחה להדלקת נר ראשון לחנוכה. כל משפחה מקבלת ערכת יצירה שהוכנה בשיתוף עם בית ראשית. בערכה ניתן למצוא דף לימוד על הלכות החג, דיסק עם שירי חג, עזרים לפעילות יצירה ועוד. "המטרה שלנו היא לחבר בין משפחות חדשות למשפחות ותיקות בעיר", מסביר חניה, "אני מאמין שתוך כדי יצירה ודיבור ניתן להגיע אל לבם של כל התושבים".

אחת המשפחות שעלתה במיוחד עבור פרויקט הגרעין התורני היא משפחת אסרף. עקיבא אסרף (32) חזר ארצה עם אשתו ושלושת ילדיו משליחות הוראה בת ארבע שנים בבתי ספר יהודיים יוקרתיים בניו ג'רזי. אסרף שמע על פרויקט הגרעין דרך חברים והתרגש מאוד מהחזון. "כשהודעתי שאני חוזר לטבריה כולם חשבו שהשתגעתי", הוא צוחק. "היה קשה להתמודד עם כל השאלות: מה אני אעשה בעיר וכו'. האמנתי בחזון האמיתי: להקים בית על אדמת טבריה באמצעות חברה חדשה ומרעננת שתקלוט כל אדם באשר הוא".

משפחת אסרף נקלטה מחדש בעיר כבר לפני כחודשיים. עקיבא משמש כמורה בבית הספר המקיף הדתי ואשתו מלמדת בבית ספר יסודי בטבריה. לדבריו, תהליך ההתאקלמות היה מהיר ומרגש. "אני נולדתי בטבריה ועזבתי את העיר לפני שנים רבות", הוא מספר, "חזרתי בוגר יותר והתרגשתי לראות איך הכול השתנה. יחד עם כל החזון, אנו מודעים לכך שצריך לקדם את חיי התרבות בעיר וגם את מערכת החינוך. בשיחות שהיו לי עם נציגי ציבור בעירייה הבחנתי ברצון טוב לעזור לתושבים, במיוחד בתחום החינוך".

משפחות הגרעין שהגיעו לטבריה נמצאות עדיין בראשית התהליך, ומצוידות בהמון רצון להשקיע ולתרום. הם לא מעוניינים
לפזר הבטחות באוויר, אלא ליצור חברה שיתופית בתוך טבריה. לדברי חניה, הוא נאלץ גם להתמודד עם התדמית הלא מחמיאה שנדבקה לטבריה משחר ההיסטוריה. "אנחנו לא מתייחסים לסטיגמות על טבריה ועל הפריפריה", הוא מצהיר, "אני גאה להיות בן העיר ומאוד רוצה לתרום לטובת עתידה. אחד הדברים שחשובים לי הוא להחזיר הביתה את הילדים שעזבו את הקן, ובמקביל לדאוג שאלה שעדיין כאן יישארו בעיר ויקימו משפחה ללא רצון לעזוב".

"כשהודעתי שאני חוזר לטבריה כולם חשבו שהשתגעתי. היה קשה להתמודד עם כל השאלות: מה אני אעשה בעיר ועוד"