צילום: אביהו שפירא השריפה הגדולה שהתרחשה בכרמל במשך ארבעה ימים בסוף השבוע החולף, השאירה את אנשי קק"ל נבוכים נוכח העובדה שאזלו להם כל חומרי מעכבי הבעירה שהיו ברשותם. מתברר שבקק"ל בחרו לייבא את החומר ממדינות זרות, בעוד שמתחת לאפם קיים מפעל קידרון בראש פינה שנחשב לאחד המובילים בעולם בייצור חומרים מסוג אלו. אלא שבנציבות הכבאות טוענים שהחומרים אינם תקינים.

במשך 36 שעות עבדו הפועלים במפעל קידרון בצח"ר ראש פינה סביב השעון. המשלוחים שהגיעו מהמפעל באזור התעשייה הסמוך לראש פינה הצילו את המצב. אבל במפעל חשים תחושת תסכול גדולה על כך שבמשך שנים דחתה הקרן הקיימת לישראל את הצעתם לרכוש חומרים מעכבי בעירה מתוצרתם.

מפעל קידרון לייצור חומרים מעכבי בעירה נוסד בשנת 1989 על ידי שני שותפים, מיקי זוז המשמש כמנכ"ל המפעל, וארמי הרן, מומחה בינלאומי בתחום כיבוי שריפות. המפעל מייצא כיום ל-40 מדינות, ובארץ הוא משווק את תוצרתו למוסדות ומפעלים מובילים, כמו בתי הזיקוק, המפעלים הפטרוכימיים חוות פי גלילות, רשות שדות התעופה ועוד. גם המטפים הביתיים והתעשייתיים מכילים בתוכם חומרים מתוצרתו.

המפעל מייצר סוגים שונים של חומרים המתאימים לייעודים שונים. הכימאי הראשי, ד"ר יוסף גוזמן, מסביר: "יש חומרים שמיועדים למניעת שריפה של מוצקים כמו נייר, עץ, כותנה וכדומה. יש חומרים שמדכאים בעירה של דלקים לא מומסים כמו נפט, בנזין וסולר, ושל דלקים מתמוססים כמו אלכוהול ואתנול. קבוצת חומרים נוספת מתאימה לדיכוי דליקות גזים כמו מתאן, פרופאן ובוטאן".

הפירוט הזה ממחיש שעולם כיבוי האש המודרני, כבר מזמן לא מסתמך רק על מים, והחומרים החדישים מותאמים ספציפית לסוג השריפה ויעילים פי כמה. אפילו בשריפות יער גדולות, הם עדיפים פי מונים על מים, משום שכאשר הבעירה חזקה מאוד, המים מתאדים במהירות, ואילו החומרים החדישים, נדבקים לעץ ומונעים ממנו להישרף.

במפעל קידרון יש את הידע המתקדם הזה, יש את יכולת הייצור ויש גם את המחיר התחרותי. אך כל זה כנראה לא טוב מספיק עבור הקרן הקיימת לישראל, שאחראית על תפעול היערות במדינה. קק"ל החזיקה מלאי שנקנה בחו"ל, וכשזה אזל בשריפה הגדולה בכרמל לא היה מי שימשיך לספק, פרט למפעל קידרון. "אנחנו קלטנו כבר בתחילת האירועים שזה מה שהולך לקרות", הסביר השבוע מיקי זוז. "הערכנו שייווצר מחסור, עצרנו את הייצור של ההזמנות הרגילות, עברנו למתכונת חירום והתחלנו לייצר חומרים נגד שריפות יער, למרות שעדיין לא קיבלנו שום הזמנה. ידענו שבמוקדם ובמאוחר ההזמנות יגיעו וכך אכן קרה".

השריפות הרבות שאירעו בקיץ האחרון דלדלו את מלאי החומר מעכב הבעירה שהיה ברשות קק"ל. גם לחברת כימניר נגמר החומר. להביא מחו"ל לוקח זמן, לכן המוצא היחיד היה לרכוש את החומר ממפעל קידרון.

הפועלים עבדו 36 שעות רצופות, כאמור. כשהגיעה ההזמנה הראשונה סופקו מידית 12 וחצי טון, ולאחר מכן סופקו על ידי המפעל 3 וחצי טון נוספים כל שלוש שעות. "ביום שישי בלילה", נזכר זוז, "הודיעו מקק"ל שאין יותר צורך בחומר כי הביאו חומר מצרפת. זה הדהים אותנו. למרות שנחלצנו לעזרתם, הם העדיפו לקנות שוב מתוצרת צרפת. רק הטיסה עלתה להם הון עתק. אני לא יודע מה מניע אותם. ישבנו איתם לא פעם והם מעלים דרישות בלתי סבירות. רוצים שנוציא חצי מיליון שקל על סדרה של בדיקות, בלי שום התחייבות שלהם לרכוש את החומר".

מפעל קידרון באזור התעשייה צח"ר הוא רק אחד משלושה מפעלים השייכים לחברה. שניים נוספים נמצאים בגרמניה ובצרפת. למרות המוניטין, למרות שהחומרים עומדים בתקנים העדכניים והם ידידותיים לסביבה, בקק"ל לא השתכנעו. "המאבק שלנו לא נובע כלל ממניעים כלכליים", מדגיש זוז. "יש לנו רשימת לקוחות ארוכה, ומצבו הפיננסי של המפעל איתן. התסכול שלנו הוא מכך שבזמן הקריטי ביותר החומרים מעכבי הבעירה לא עמדו לרשות הכבאים. רק כאשר בתקשורת החלו דיבורים על כך שמלאי החומר אזל, נזכרו לפנות אלינו, ובינתיים אלפי דונמים נשרפו לחינם".

תגובת קק"ל: "חומרים לכיבוי אש ומעכבי בערה בארץ נמצאים באחריות משרד הפנים. קק"ל ורט"ג משתתפות במימון".

תגובת משרד הפנים: "הנושא לא באחריותנו, אלא באחריות נציבות הכבאות".

תגובת טפסר אמיר לוי, הממונה על הכיבוי האווירי בנציבות הכבאות: "החומרים של מפעל קידרון המיועדים לכיבוי אווירי של שריפות יער, לא עומדים בתקנים המקובלים במדינות המתקדמות. זה היה התנאי שלנו לשימוש בחומרים שלהם, ומכיוון שהם לא הוכיחו זאת, לא השתמשנו בחומרים שלהם. בזמן השריפה בכרמל השתמשנו בחומרים מתוצרתם, רק משום שלא עמדו לרשותנו חומרים טובים יותר".

מיקי זוז, דוחה את דבריו של טפסר לוי ומשיב: "אנחנו מייצרים מגוון רחב של חומרים, כולל מעכבי בעירה לשריפות יער, והם נמכרים למדינות המתקדמו