מכללת אוהלו פרסמה לאחרונה על פתיחת מעונות חדשים לסטודנטים, אבל מסתבר שלא מדובר במעונות חדשים, אלא במבנה שיועד במקורו לעולים חדשים. משרד הקליטה התחייב בפני קבלן הדירות כי יסבסד חלק מעלות השכירות החודשית למשך 10 שנים, אלא שהעולים לא הגיעו והמשרד הממשלתי משלם עבור הדירות.

לפני שש שנים לערך נחנך בקצרין מקבץ דיור לעולים שנבנה ביוזמת משרד הקליטה. הכוונה הייתה לשכן במקבץ הדיור הזה עולים קשישים בתנאים נוחים במיוחד, כשמשרד הקליטה מסבסד חלק מדמי השכירות.
את המבנה הקימה חברת דקל א.ח.ר של הקבלן חיים אוחיון. אוחיון הקים את הבניין מהון עצמי שהוא גייס ועל פי ההסכם משרד הקליטה אמור להעביר לו תשלום קבוע עבור כל יחידת דיור ובמהלך 10 שנים.

לאחר שנחנך מקבץ הדיור התברר כי אין מספיק עולים שמעוניינים לגור בו. בקושי הצליחו לאכלס אחד משלושת הבניינים שהוקמו. בלית ברירה הוחלט לשכן במקום מכינה קדם צבאית. כך מצאו פיתרון למבנה השני. את המבנה השלישי אכלסו בבני קצרין. צעירים מקצרין שרצו לחזור לגור בה, וחיפשו פיתרון דיור זול.

לאחר שהתברר שהמכינה הצבאית לא תמשיך בקצרין, התפנה אחד המבנים, ומכללת אוהלו קפצה על המציאה. היא שוכרת את המבנה ממשרד הקליטה, ומשכירה אותם לסטודנטים. כל סטודנט משלם 400 שקל בלבד.

לכאורה הכול טוב ויפה, אולם בתוך קצרין נשמעה גם ביקורת. לא על מכללת אוהלו, ולא על המועצה שמצאה דרך לעודד צעירים לשוב לקצרין, אלא על משרד הקליטה ומנכ"ל משרדו, דימי אפרצ'ב.

מקבץ הדיור נבנה כאשר אפרצ'ב היה סגן ראש מועצה בקצרין. הוא היה השושבין ששידך בין המועצה המקומית למשרד הקליטה ולחץ להקמת מקבץ הדיור. הביקורת כלפיו נוגעת לכך שמשרד הקליטה לא בדק את הנושא לעומק, ולא בירר מראש כמה עולים באמת זקוקים למקבץ הדיור. בדיונים שהתקיימו במועצה המקומית עוד בטרם הוחלט על ההקמה היו חברי מועצה שאמרו שמספיקות רק 80-100 יחידות דיור. אפרצ'ב לחץ על הקמת מבנה גדול, ובסוף הוחלט להקים 180.

כיום משרד הקליטה משלם כ-1,500 שקל עבור כל יחידת דיור לחברת דקל א.ח.ר עד לתום 10 השנים של החוזה.
למעשה משרד הקליטה מממן בפועל את השכירות עבור סטודנטים של אוהלו וצעירים שחזרו לגור בקצרין.

משרד הקליטה לא הגיב עד לפרסום הכתבה.