צילום: ג'ורג' גינסברג חשיפה בלעדית של "ידיעות העמק" ו-mynet: עם ניסיון עתיר שנים במשטרה נצ"מ משה כהן מתקשה עד היום לעצום עין. רצח שלי דדון ז"ל מעפולה לא היה עבורו עוד תיק, הגם שחקר במהלך השנים לא מעט מקרי רצח. "כל נפש היא עולם ומלואו", הוא אומר, "גם אם הנרצח הוא עבריין. אבל בכל זאת לקחתי את התיק הזה קשה, כיוון שיש דברים שהשכל לא מוכן לקבל, להבין. בזירה הזאת, כבר מהדקה הראשונה, הבנתי שמדובר בקורבן עובר אורח. עניין של גורל. כל אחד אחר היה יכול להיות במקומה".

רצח שלי דדון: בלי אף מילה על 'רקע לאומני'
אב החשוד ברצח דדון: מגיע לרוצח עונש מוות
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

כהן, מפקד הימ"ר (היחידה המרכזית) במחוז הצפוני, שפענחה את הרצח יחד עם השב"כ, מתקשה עדיין לעכל את הפרשה. הוא מתייחס כעת לראשונה לסוגיות שעלו בנושא בתקשורת ובדעת הקהל, ובמיוחד זו האחרונה ־ עיתוי פרסום פענוח הרצח סמוך למעצר היהודים החשודים ברצח הנער מוחמד אבו חדיר מירושלים.

רבים ביקרו בחריפות את המשטרה על מועד הפרסום, והעריכו כי השב"כ והמשטרה רצו למתן את התגובות לרצח הנער משועפט על רקע לאומני.



"השמועות הרבות היו קשות גם לנו", מסביר כהן. "אפשר לגחך או לכאוב על כך שלא מפרגנים למשטרה, אבל אמרו כל מיני שטויות עלינו ועל החקירה. למשל, שהגענו למבוי סתום. הציבור פשוט לא הבין עד כמה זה סיכן את החקירה, וזרע רוע במדיה. רצינו להסיר חלק מחוסר הוודאות של הציבור מבלי לפגוע בחקירה, וקיצרנו את צו איסור הפרסום. זה פשוט היה צירוף מקרים. אבל יש להבדיל אלפי הבדלות. עם הנער משועפט הייתה רמת וודאות מלאה שהרקע לאומני ואצלנו לא".

בכתב האישום, שהוגש בשבוע שעבר נגד נהג המונית, חוסיין בן יוסף ח'ליפה מאעבלין, בגין רצח שלי דדון, נכתב במפורש שמניעיו אינם ידועים. הדבר גרם מבוכה למשטרה, כשגורמים מטעמה העריכו כבר בתחילת הפרשה, כי הרקע למעשה לאומני, ודבריהם פורסמו בהרחבה ותפסו כותרות ראשיות. הקביעה הזאת הוציאה אלפי מפגינים בעפולה לרחוב במוצאי השבת שאחרי הרצח ועוררה מהומות בכל האזור.

כהן מכחיש את הטענה ואומר שזו הייתה שמועה בלבד. "מההתחלה לא אמרנו שהרצח בוצע על רקע לאומני, אלא רק שהמניע הלאומני לא נשלל. טענו בכל שלבי החקירה שכל כיווני החקירה נחקרים.

"לצערי", הוא מוסיף, "בהרבה מקרי רצח לא ניתן לקבוע בוודאות את המניע. הגשנו את כתב האישום בלי מניע כי אנחנו לא יכולים עדיין לקבוע בוודאות מהו. המניע הלאומני עדיין לא נפסל אבל צריך לקחת בחשבון שכרגע אין לו יתרון על המישור הפלילי", הוא מסביר.



גופה בחניון
הפרשה הכאובה החלה ביום חמישי, האחד במאי, סמוך לשעה 14:00. ניידת משטרה של מגדל העמק נכנסת לאזור התעשייה 'רמת גבריאל'. היא מגיעה לחניון עזוב ליד מפעל 'נילית', מקום שלרוב משמש למפגשים אינטימיים או לעיסוק בסמים. מדי פעם גם נהגי מוניות נחים שם בין נסיעה לנסיעה. המשטרה עורכת במקום סיורים קבועים אך בדרך כלל לא מתחוללים שם מעשים פליליים.

הפעם שוטרי הניידת מגלים גופה של צעירה. המקרה מדווח מיד לימ"ר, כמו כל מקרה רצח אחר, וכהן מוקפץ עם חוקריו לזירה. "אנחנו מגיעים בערך ב־14:45 עם ראשי צוות החקירה, סנ"צ שי דיכטר ורפ"ק אייל הררי, וניידת זיהוי פלילי", משחזר כהן את היום הראשון של החקירה, "מבחינים במנוחה ומבינים שהיא בערך בת 20. המוצא שלה עדיין לא ידוע אבל ברור לנו מיד שהיא לא נשדדה, כי התכשיטים והשרשראות נמצאים. המשקפיים שלה זרוקים בזירה אבל הטלפון הנייד והתיק שלה לא נמצאים. אנחנו גם מעריכים מיד שלא מדובר בעבירת מין".

בשלב הזה מתחילים החוקרים לאסוף ראיות מהזירה, וכמו בכל אירוע כזה מפיצים מייל לכל תחנות המשטרה, לבדוק האם הגיעו תלונות לגבי נעדרת מהימים האחרונים. תלונה כזאת לא התקבלה, אבל ממש בסמוך לכך מגיעה לתחנת עפולה משפחת דדון ומדווחת על היעדרות.

"עדיין לא קישרנו בין הגופה לתלונה", ממשיך כהן, "אבל החוקר שקיבל את המשפחה ביקש ממנה לשלוח תמונה ונתונים על התכשיטים שלה. ברגע שהפירוט הגיע הבנו שמדובר בגופתה של שלי. המשפחה זומנה לתחנת עפולה וזיהתה אותה. זה הרגע שהבנו שיש לנו כאן תיק רצח", משחזר כהן. "כמובן שמיד כינסנו פורום להערכת המצב בפיקודו של מפקד המחוז, ניצב זהר דביר. היות שלהערכתנו היא לא נשדדה ולא נאנסה, לא שללנו את המישור הלאומני".

מחקירת ההורים הבינו החוקרים ששלי נסעה איתם ביום הרצח מביתם בעפולה עילית לכיוון בית חולים 'העמק', מקום עבודתם. בדרך לקחה אוטובוס לתחנה המרכזית בעפולה בדרכה לראיון עבודה. שלי נקלטה שם במצלמות אבטחה מוציאה כסף מכספומט, קונה דבר מה בחנות וצועדת לרציף של קו 348. נהג האוטובוס זכר אותה והעיד בפני החוקרים שירדה במתחם הקניות 'פרץ סנ