צילום: שרון צור הבחירות לראשות העיר בטבריה ולמועצת העיר יתקיימו אמנם רק בעוד שלוש שנים, אבל זה לא מונע מיו"ר נעמ"ת, רימונה לוי, ומחברַת המועצה הדתית, אווה (אווי) חכם, לחלום על כך שיום אחד עוד תהיה כאן סגנית ראש עיר, ומי יודע, אולי גם שתי חברות במועצה.

שחאדה: "כן, אני גם אשה ערביה וגם פמיניסטית"

למרבה הצער, על ראשת עיר אין בכלל מה לדבר. כשהן מסתכלות על הרכב המועצה הנוכחי, נטול הנשים, לִבּן נחמץ. והמצב הזה אינו ייחודי רק לפוליטיקה: לוי מעריכה שיש 12 אלף נשים עובדות בטבריה, אבל אפשר למנות על כף יד אחת את אלה המכהנות בתפקידים בכירים בעיר - ייצוג לגמרי לא הולם למעמדן ולמספרן.

לפני כשנתיים הצליחה אסתר והב, מהנדסת כימיה דתייה, ליצור בטבריה תקדים היסטורי כשהודיעה על התמודדותה לראשות העיר. והב לא הצליחה להיכנס למועצה, אבל לוי חושבת שהיוזמה הייתה מבורכת.

"בנתניה, בהרצליה ובאור יהודה מכהנות נשים בתפקיד ראש העיר בהצלחה", אומרת לוי. "לנשים יש ראייה רחבה ועמוקה לטובת העיר. לעומתן, הגבר המאצ'ו חושב לעצמו: 'נבחרתי לחמש שנים, המפלגה מאחוריי ואני הולך הלאה לכנסת'. אישה לא מסתכלת ככה על הדברים".

לאחרונה פרסם הביטוח הלאומי דוח שאישש את מה שידוע לכולם - נשים ממשיכות להרוויח פחות מגברים. לוי לא מופתעת מהנתון.

"נכון שההסתדרות פעלה להעלאת שכר המינימום, אבל יש הרבה מה לעשות", היא אומרת. "אני מעריכה שכמעט בכל מגזר יש פערים לטובת הגבר. אולי בקרב עובדי מדינה מתחילים ליישר קו, אבל לצערי הרב בשאר המקומות לא. גם כיו"ר נעמ"ת אני לא מועסקת באותם תנאים של יו"ר גבר. לא יהיה שוויון בין גברים נשים בטווח הקרוב. תמיד יהיה לנו על מה להילחם".

מתלבשת צנוע
רק לפני כשנה הפכה חכם (43) לאישה הראשונה שנכנסה לטריטוריה סטרילית של גברים, כשהפכה לאישה הראשונה בתולדות העיר שמונתה לחבֵרה במועצה הדתית, כאחראית על נושא התַרבות ופניות מנשים.

"לא ידעתי שהמינוי שלי יעורר הד", היא אומרת, "ופתאום ראיתי שיש לכך משמעות, שאני שמייצגת משהו ושסומכים עליי. יש בהחלט מקרים שלאישה יותר קל לפנות אליי מאשר לגבר".

חכם, נשואה ואם לשלושה, עבדה בעבר במשרד עורכי דין, עסקה בגישור ובנדל"ן ושימשה כרכזת הרשות להגנת הצרכן בעיר. כיום היא עובדת בנעמ"ת כרכזת קהילתית.

את לוי (70) הכירה לראשונה כשהתקשרה לברך אותה על המינוי. כיום הן עובדות יחד, כשהמטרה המשותפת היא כמעט כמו בשנות ה-70 של המאה הקודמת - להוציא נשים מהבית, להביא אותן לטיולים, לסדנאות, להרצאות ולכל מה שיתרום להגברת הידע על זכויותיהן. אבל חכם מכוונת רחוק יותר. "פרצתי דרך בעצם העובדה שיש אישה במוסד שכולו גברי", היא מסבירה, "ואני רוצה שתהיה עוד אישה במועצה".

בהופעתה החיצונית, חכם לא נראית כאשה דתייה, אך בביתה היא מנהלת אורח חיים דתי, ודיבורה מתובל בדברי אמונה ובציטוטים מהמקורות. חכם: "למען האמת, כשפנו אליי חשבתי שזאת בדיחה. חשבתי: למה אני? הרי במועצה הדתית יש נשים אחרות שראויות לתפקיד. אבל מאז שאני שם, אני מרגישה שזאת שליחות ובהחלט מתכוונת להמשיך גם השנה".

איך מקבלים אותך במועצה?
"בהערכה רבה. כשאני מגיעה למועצה אני מרגישה מוערכת, מכבדים אותי. גם הרחוב מאוד פרגן לי. אני לא מפספסת אף ישיבה ומביעה את דעתי".

לא מצפים לאישה עם כיסוי ראש וחצאית ארוכה?
"גם עבורי זאת הפתעה, אבל כנראה חיפשו מישהי שתהווה גשר בין המגזרים. אני משדרת לאנשים שישפטו אותי לפי מעשיי ולא לפי איך שאני נראית. עם זאת, אני משתדלת להתלבש צנוע והאסתטיקה מאוד חשובה לי. מאז שאני בתפקיד שיניתי את סגנון הלבוש שלי, כי אני רוצה לכבד את המעמד שאני נמצאת בו. אני לובשת רק שמלות וחצאיות ואם מקום להאריך אותן, אני מאריכה".

ובכל זאת, לא שואלים אותך מה לך ולמועצה?
"אולי היו כאלה שהרימו גבה, אבל לא נתקלתי בהם. נשים שפוגשות אותי מרגישות יותר נוח במחיצתי, ואני מנסה לקרב אותן ולחוות איתן את כוח האחדוּת של נשים, בלי קשר להשקפה פוליטית או למעמד".



להגיע לכל אישה
כבר יותר משלושה עשורים שרימונה לוי פועלת לקידום נשים, לצד היותה אם לשלושה ילדים. בתפקידה בנעמ"ת היא מכהנת 25 שנה ומאז שיצאה לפנסיה, היא ממשיכה אותו בהתנדבות.

"התחלתי בנעמ"ת מלמטה", היא נזכרת, "כרכזת שכונות וכמדריכה. בשנות ה-80 הפצנו לנשים את הבשורה של הגלולה והטבעת למניעת הריון, וזה עורר את כעסם של חלק מהרבנים, אבל אחרי שנפגשנו והסברנו להם, קיבלנו את ברכת הדרך. בד בבד הקמנו מפעל לנוּלים, ונשים שלא עבדו רכשו מקצוע והחלו להרוויח כסף. זה היה מפעל קטן לייצור טליתות וכובעים, שנסגר עם הזמן.

"המטרה הייתה להוציא את הנשים מהבתים ולהגיע אליהן. ניצלנו התכנסויות של מלאכת יד והבאנו להן הרצא