צילום: shutterstock פנסיונר הגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה בטבריה נגד בנו וכלתו לשעבר, בדרישה שיחזירו לו כספים שנתן להם לבניית בית, אך בית המשפט דחה את תביעתו וקבע כי מדובר במתנה שכבר ניתנה.

אב דרש את המתנה בחזרה: "בניי התעמרו בי"

על פי התביעה, לפני כשבע שנים החליט האב להעביר לשלושת בניו זכויות בקרקע שהייתה רשומה על שמו עד אז, ללא תמורה ובחלוקה שווה. אחד הבנים רצה לבנות בית מגורים על הקרקע שקיבל, אך נקלע לקשיים כלכליים, והאב התובע סייע לו ולכלתו במשך שנתיים, לטענתו, לממן את הבנייה באמצעות הלוואות בנקאיות שנטל.

לטענת האב בתביעה, במהלך 2009 נקלעו בנו וכלתו למשבר בחיי הנישואים, שבמהלכו התגרשו וערכו פירוק־שיתוף של רכושם. במסגרת חלוקת הרכוש החזירו בני הזוג את המשכנתא שנטלו לבניית הבית, וכל אחד מהם קיבל כ־700 אלף שקל, בעוד האב נותר לשאת לבדו בתשלום החובות על ביתם.

בתביעה טען האב, בין היתר, כי השקיע בבניית הבית כ־762 אלף שקל כדי שבנו וכלתו יגדלו בו באהבה את נכדיו, אך בשל גירושי הזוג השקעתו שוב אינה רלוונטית, ולכן הוא זכאי לקבל בחזרה את כספו.



עוד הוסיף וטען כי אינו חוזר בו מהעברת הבעלות על הקרקע לטובת בנו, אך אין זה סביר שמקץ שנתיים בלבד ממועד נטילת ההלוואות לטובתם ייערך בין בני הזוג פירוק־שיתוף, שבמסגרתו יקבל כל אחד מהם תמורה כספית ממכירת הבית, בעוד הוא ממשיך לשלם את ההלוואות שלהן התחייב למשך שנים ארוכות.

בכתב ההגנה לא הכחיש הבן שקיבל את המגרש מאביו, לצד סיוע כספי, ואישר כי אביו פנה אליו בדרישה להשיב לו את כספו. אלא שלטענת הבן לא היה לו כסף, ולכן חתם על מסמך שבו הביע את הסכמתו להחזיר לאביו את הכסף לאחר שמצבו הכלכלי ישתפר, או מן התמורה שתתקבל ממכירת הבית.

בת הזוג לשעבר טענה בין השאר כי יש לדחות את תביעת האב, שכּן הכספים שנתן להם היו בגדר מתנה ללא תנאי, וכי בחלוף מספר שנים אין הוא יכול לשנות את דעתו.

השופט מחמוד שדאפנה החליט לדחות את תביעת האב וחייב אותו לשלם לכלתו לשעבר הוצאות משפט בסך 8,000 שקל. הוא קבע כי הכספים שנתן האב לבני הזוג הם "מתנה שהושלמה" וכי אינו רשאי לחזור בו ממנה.

לדברי השופט, בעת שהאב נתן לזוג את הכספים, הוא ראה לנגד עיניו "את הצורך החיוני של העמדת קורת גג לנתבעים ולילדיהם (נכדיו) לנוכח מצוקתם הכלכלית", אך לא הוצגה בפניו כל הוכחה לתנאי בדבר קיומם של נישואי הזוג לצורך הענקת המתנה.

מעורכת הדין של האב נמסר בתגובה: "מצער מאוד שבית המשפט לא הגן על מרשי ואיפשר לבנו ולכלתו להינות מפירות הונאתם. למעשה, מרשנו הוענש על טוב לבו. התוצאה המשפטית הראויה הייתה אם היה פוטר אותו לפחות מהתשלומים העתידיים אותם לקח על עצמו לעוד שנים רבות. לצערנו, משמעות פסק הדין היא כי על כל הורה המסייע כלכלית לילדו להחתים את ילדו על הסכם מתנה כזה או אחר".