צילום: תם בר אילן "הבשורה" על פי בן חיים כבר מוכרת היטב לרבים מיוצאי מרוקו שחיים בארץ ובעולם. היא עוברת מדור לדור, מאב לבן ובשנים האחרונות חוצָה אפילו מגזרים וגילאים.

האר"י הקדוש: הגיבור החדש של חסידי הקבלה

מדי שנה, בראש חודש חשוון, נוהרים אלפי מאמינים מכל העולם אל ביתו הקטן של אברהם בן חיים (85) בצפת כדי לחגוג עמו ועם משפחתו את ההילולה השנתית לזכרו של רבי דוד וּמׂשה, מגדולי חכמי מרוקו, שהחליט, כך לפחות על פי בן חיים, לקבוע את מושבו דווקא בביתו הפרטי שבצפת.

לרבים מילידי צפת ולאלה שגדלו בה, התופעה הזאת מובנת מאליה. אין להם ספקות ותהיות, ואל תחפשו אצלם מבטים משתאים או מופתעים: רבים במקום מאמינים שבלב שכונת כנען הוותיקה, בשיכון ישן שחזיתו מאפירה ומתקלפת, "התיישב" לפני כ־40 שנה הצדיק המסתורי, שנגלה לבן חיים בחזיונות ובחלומות וביקש ממנו לפַנות עבורו חדר בביתו הצנוע.

אולי זה נשמע קצת מוזר, אבל בעל הבית מושך בכתפיו בתימהון ולא ממש מבין על מה המהומה. "כמו שאני מדבר איתך ועם כל האנשים שבאים לכאן, ככה אני מדבר עם הצדיק, מה לא ברור?" הוא אומר.

בן חיים נולד וגדל בעיירה הסמוכה למרקש שבמרוקו ועלה לישראל בשנות ה־20 לחייו. בילדותו ובנעוריו רק שמע על הצדיק, שנחשב למחולל ניסים בקרב יהודי מרוקו.

זמן קצר לאחר שפרצה מלחמת יום הכיפורים, באחד הלילות, לדבריו, נגלה לו רבי דוד ומשה בשעה ששכב במיטתו נים ולא נים. "הייתי חצי ישן וחצי ער ואז הוא בא, לא יודע איך ולמה", הוא טוען, "אבל ידעתי מיהו אפילו שלא הכרתי אותו. הוא סיפר לי שהוא מאוכזב מכך שיוצאי מרוקו שכחו אותו והזניחו את זכרו, ולכן החליט שאני אהיה השליח שלו בארץ ישראל ואבנה לו חדר בביתי".

לדבריו רבי דוד ומשה נגלה לבן חיים בחזיונות הלילה פעמים נוספות, ובעקבות זאת החליט איש החלומות לעשות מעשה. הוא הפציר באשתו לפַנות חדר בביתם הקט לטובת הצדיק בהקדם האפשרי, אלא שהיא - איך לומר? - לא ממש נפלה מהכיסא. חוץ מזה, בבית קטן שבו גדלים 10 ילדים, איך אפשר בכלל לוותר על חדר אחד?

עמי (43), בנו של בן חיים, המתגורר עמו ומסייע לו בניהול המתחם, ממשיך לגולל את הסיפור: "לאמא ז"ל לא עזר כלום ובסוף היא שיתפה פעולה. הצטופפנו כולנו בשני החדרים הנותרים והתחלנו להכין את חדרו של הצדיק".



רשימת קניות
בקורות חייו של רבי דוד ומשה רב הנסתר על הגלוי. שמו המקורי היה ככל הנראה דוד בן משה. על פי מסורת יהודי מרוקו, הוא נולד וגדל בירושלים ועד מהרה הפך לתלמיד חכם ולשד"ר (שליח דרבנן), שנהג לצאת למסעות ארוכים ובמהלכם גייס תרומות מיהודי מרוקו האמידים לטובת היהודים שחיו בארץ ישראל.

לפי המסורת, באחד ממסעותיו הרבים הגיע לכפר תמסטינת שבהרי האטלס, לאחר ששמע כי מגיפה קטלנית מכַלה את הכפר על יושביו, יהודים ומוסלמים כאחד, וריפא אותם. שם, על פי המסורת, גם נקבר אחרי מותו בשנת 1171.

ב'חדר' שלו בבית משפחת בן חיים נתלו על הקירות פרוכות, בקיר אחר הוצבה תמונה גדולה ובה צילום קברו של הצדיק במרוקו, ועל קיר אחר משתרעת ספרייה מלאה בסידורי תפילה.

מחוץ לבית הותקנה רחבה גדולה לתפילות, עם עמדה להדלקת נרות ולנטילת ידיים. עם השנים נבנה מחסן בצמוד לבית, ובו נשמר הציוד הנדרש להילולה השנתית לזכר הצדיק, שמתוכננת בכל פעם לפרטי פרטים. בן חיים מתעקש שהוא מתכנן את פרטיה יחד עם הצדיק, כי הוא עצמו אף פעם לא יודע כמה אוכל צריך להכין ומי יבוא, אבל הצדיק - תאמינו או לא - יודע הכול, והוא זה שעורך את רשימת הקניות.

עמי בן חיים: "ההילולה של השנה, למשל, שנחגגה לפני עשרה ימים בערך, הייתה קצת חלשה. אנשים חששו להגיע בגלל כל הפיגועים, אבל הצדיק ידע והזהיר אותנו. כמה ימים לפני ההילולה שאלתי את אבא כמה בשר לקנות, כמה לחמניות, כמה ירקות, כי יש נשים שבאות מבית שאן לבשל כאן כבר 30 שנה, אז הוא אמר לי - חכה קצת, אני אשאל את הצדיק.

"אחרי יום-יומיים הוא אמר לי בדיוק מה לקנות והזהיר שלא אקנה יותר, כי לא יבואו הרבה אנשים השנה. ובאמת, השנה הגיעו בערך 1,500 איש, שזה פחות מחצי מכמה שמגיעים בדרך כלל, והאוכל הספיק בול. לא זרקנו כלום ולא היה חסר כלום, כמו שהצדיק אמר".

אתה באמת מאמין לכל זה?
"ברור, את יודעת כמה ניסים ונפלאות קורים כאן מאז שהתחלנו? אני אספר לך משהו. כשהבאבא סאלי היה בחיים, הוא הקפיד לבוא לכאן באופן קבוע. באחת הפעמים אבא ביקש ממנו ברכה והוא ענה לו במרוקאית: 'יש לך אריה בבית ואתה מבקש ממני ברכה'? את לא מבינה, אפילו עולים מרוסיה שאין להם שום קשר ליהדות באים הנה לבקש ברכות".

ואביו מוסיף: "ניסים ונפלאות מתחוללים כאן מול העיניים שלי. זה לא סתם צדיק, זה הרמטכ"ל של הצדיקים".

געגועים לסבא
פרופ' יורם בילו, חתן פרס ישראל בחקר אנתרופולוג