צילום: שרון צור המנהל המיתולוגי של בית הספר החקלאי 'כדורי' בשני העשורים האחרונים, הלל הילמן, מתקשה להשלים עם העובדה שבגיל 68 הוא יוצא לפנסיה.

התקבלה הודעה חדשה: הילד לא הכין שיעורים
מנהלת תיכון מו"ר מעוררת כעס בגלל המכנסונים

"הלל בפנסיה?" הוא שואל בהומור מהול בעצב ומשיב: "זה לא הולך יחד, אבל זו כנראה דרכו של עולם. פעם ראשונה שאני קם בלי 'יציקות' על הראש, בלי כובד אחריות, והאמת שזה ממש מוזר", הוא אומר אגב פתיחת מכתבי פרידה מרגשים שקיבל מהורים וממורים.

בימים האחרונים הוא נפרד מ-1,650 תלמידיו, הזיל לא מעט דמעות וסגר מעגל. "תלמידים ביקשו שאמשיך, וזה שבר אותי. גם אני הייתי ילד שגדל בפנימייה, וכשראיתי אותם נזכרתי בעצמי כילד ובקשר שהיה לי עם מנהל בית הספר. ניהלתי את בית הספר 21 שנה מבוקר עד ערב, כדורי היה כל עולמי, זה מפעל חיי".

הילמן יושב בלבוש בלתי־פורמלי בחצר הבית של בתו בכפר תבור, מקום מגוריו. הוא סיים ארוחת בוקר עם רעייתו פנינה, מורה לאנגלית לשעבר בכדורי, ונראה כמי שמנסה להתרגל לסטטוס החדש - פנסיונר, "לפחות לעת עתה".

לזוג ארבעה ילדים. בנוף של כדורי לא היה אפשר להתעלם ממנו, ולא רק בגלל תפקידו: הילמן, המתנשא לגובה 1.90 מ', ידע בדרכו המיוחדת לאזן בין הצבת גבולות לבין סחבקיוּת מאופקת. חלק מהפולקלור של בית הספר כלל, למשל, שתיית שוקו עם המנהל, שלצורך העניין רכש מכונה משוכללת למשקאות חמים, וגם זוגות מאוהבים שבאו אליו לבקש את ברכת הדרך.

הילמן גם זכור לחובבי כדורסל בעפולה משנות ה-70 שהיה שופט במשחקים בכל הגילאים - ילדם, נוער ומבוגרים - וגם את 'עפולה בוגרים' בימי הזוהר של הליגה הלאומית. עד היום אני ממשיך עם התחביב הזה באזור עפולה, הוא אומר. "בנוסף לשיפוט במשחקי קט-סל אני משקיף במשחקים של הבוגרים בליגה הלאומית".



חקלאות יוקרתית
בית הספר כדורי משתרע על פני 300 דונם ועוד 2,500 דונם של שטחים חקלאיים לעיבוד. מלבד תלמידי יסודי, חטיבות ביניים ותיכון לומדים בו 280 ילדי פנימייה שמגיעים מטבריה, מקרית שמונה, מהקריות ומיישובים בסביבה, וכן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בבית הספר 'מול תבור', שנפתח לאחרונה.

הילמן היה אמור לפרוש לפני שנה, אך משרד החינוך האריך את כהונתו בשנה נוספת. היינו בעיצומה של בנייה ולכן הוחלט להאריך את כהונתי, שלא כמקובל בקרב עובדי מדינה", הוא מסביר. את תפקידו של הילמן ירש רועי בר אילן.

כדורי הוקם בתקופת המנדט הבריטי (1933) בידי סר אליאס כדורי, מיליונר עיראקי שהחליט להקים שני בתי ספר חקלאיים: האחד בטול כרם, לטובת חקלאים ערבים, והשני - כדורי בגליל התחתון. בין בוגריו עשרות אישים שעיצבו את פני המדינה ובהם יצחק רבין, יגאל אלון, חיים גורי ושאול ביבר.

"כדורי הוקם כבית ספר יוקרתי ואליטיסטי, על טהרת החקלאות החלוצית", אומר הילמן. "תנאי הקבלה בשעתו היו קשים ביותר, לבנים בלבד, ולמדו בו 40 תלמידים. היום זהו מספר התלמידים בכיתה אחת מתוך 60 כיתות. כדי להתקבל היו 'בחינות כבוד': המורה חילק שאלונים, יצא החוצה ואף אחד לא היה מעתיק.

"הלימודים היו בנושאי חקלאות, כמו 'כמה קילו קש צריך כדי להאביס 50 פרות'. לא היו לימודי תנ"ך, עברית או אנגלית. ההתמקדות היתה בהכשרת דור חקלאים שיבנה את המדינה, ולכן התלמידים עבדו כל יום במשק. התלמידים גרו בחדר אחד והתנאים היו קשים, אבל היה יוקרתי לומר 'אני לומד בכדורי'".

הילמן מצא בארכיון בית הספר סיפור על רבין. "בשנת 1936", הוא מספר, "הנציב הבריטי העליון אמור היה להגיע לביקור גורלי. המצב הכלכלי היה קשה ולא היה כסף להאביס את הפרות ולשלם למורים. בבית הספר חיכו לביקור וקיוו שהנציב יציל את המקום.

"המנהל ביקש מהלולן להכין סעודה מהתרנגול היחיד בלול, אבל בבוקר הביקור לא נמצא התרנגול. המנהל זימן לחדרו את התלמיד רבין ושאל אותו איפה התרנגול. יצחק ענה מיד ובלי להסס: 'אתמול היינו רעבים ועשינו קומזיץ. אני דווקא לא אכלתי, אבל הייתי שותף'. לימים, כשלימדתי אזרחות בחטיבות הביניים, ניתחנו את הסוגיה הזאת".

במרוצת השנים ידע המוסד משברים וחילופי מנהלים, שפגמו ביציבות בית הספר. הילמן, חבר קיבוץ יזרעאל לשעבר, שכיהן בעברו כמנהל אגף החינוך במועצת גלבוע וכמזכיר חינוכי של הנוער העובד והלומד הארצי, החליט להתמודד על תפקיד הניהול.

"בשעתו לא היו מרוצים מהתחלופה של המנהלים והתחילו לעניין אותי במכרז. לא התלהבתי מהרעיון, כי התדמית של כדורי היתה קשה והיה לי טוב בגלבוע, אבל עברתי להתגורר בכפר תבור והאתגר החינוכי משך אותי".

קורע את הלב
זיכרונות הילדות של הילמן הפכו לחוויות מכוננות בתפקידו הניהולי. לדבריו, נהג לשתף את מורי המוסד במה שעבר כילד, כדי לשפוך אור על תחושות התלמידים המגיעים לכדו