צילום שרון צור כבר קרוב לשנתיים שהעבודות להקמת התוואי החדש של 'רכבת העמק' מתבמעות לנגד עיניהם של תושבי עפולה ועמק יזרעאל. לאורך שבועות, חודשים וימים התנשאו באזור הררֵי אדמה, אין־ספור משאיות נכנסו ויצאו, גשרים נבנו, כבישים נחסמו וצירי תנועה התחלפו - רק כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף.

עומדים במקום: מה תוקע את רכבת העמק?

אם הכל יעבוד לפי התוכנית, הרי בעוד פחות משנה, באוגוסט 2016, ייחנך הקו שמחבר בין בית שאן ועפולה לחיפה.

את רכבת העמק המיתולוגית הקימה האימפריה העות'מאנית לפני 112 שנים והיא נסעה בין היישובים חיפה, כפר יהושע, עפולה, כפר יחזקאל ובית שאן במשך 49 שנה, עד 14 בנובמבר 1954. הרכבת ההיא, שהפכה כבר מזמן למיתוס, סייעה אז בפיתוח ההתיישבות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן, ורבים מקווים שגם זו החדשה תסייע בפיתוח האזור.

השבוע יצאנו לסיור ראשון בתחנת הרכבת בעפולה ובמנהרות התת־קרקעיות, שכבר חוצות את העיר ממזרח למערב.

היסטוריה ונוף
הכניסה למתחם תחנת הרכבת בעפולה נראית מזמינה. במָקום נסללו כבר שטחי חניה רבים, ועם סיום העבודות ייתן המקום מענה לחניה של כ־1,000 מכוניות. רובן יהיו מן הסתם של תושבי עפולה והסביבה, שיגיעו מהבית ברכב, ישאירו אותו בתחנה וימשיכו ליעדם ברכבת.



האזור הוא עדיין אתר בנייה רועש וגועש. הפעילות בו רבה ואין רגע אחד של שקט. למי שלא רגיל לבקר במקום כזה, קשה להתרגל לרעש התמידי של כלי העבודה. נכנסנו פנימה עם אפודים וקסדות, שבלעדיהם אי־אפשר לזוז ברחבי המתחם: מי שמסתובב בלי קסדה נקנס מיד.

רגע לפני הכניסה לתחנה עצמה מבהירים המארחים מטעם חברת נתיבי ישראל כי מבין כל חמש התחנות לאורך קו רכבת העמק, זו התחנה היפה והמושקעת ביותר לאורך המסלול.

אבי ניר, המפקח על הקמת תחנת עפולה מטעם נתיבי ישראל, מוביל את הסיור. הוא מכיר כל פינה, כל קיר וכל חוט חשמל במבנה, כמי שחי את המקום 24 שעות ביממה כבר הרבה מאוד זמן. ניר, בעצמו בן העמק מקיבוץ שריד, מתייצב במרכז ופותח בהסברים מפורטים על מה שנבנה מסביבנו: כאן יהיו המכונות לרכישת כרטיסים, במקום הזה יישב מנהל התחנה, פה תהיה חנות נוחות וכאן יהיו עמדות הכִּרטוס המשוכללות.

אנחנו פוסעים כמה מטרים ונכנסים למתחם המוגדר 'אולם הנוסעים'. חלון ענקי ומרשים מעניק הצצה לתוך האזור שיהיה האטרקציה הייחודית של התחנה - מתחם של כלי עבודה חקלאיים ישנים וממצאים ארכיאולוגיים, שנאספו בעמק.

"זו תהיה חוויה היסטורית וארכיאולוגית לנוסעים", אומר ניר בגאווה, "יהיו פה ממצאים מעניינים וציוד היסטורי שנועד לחבר את הנוסעים לתולדות עמק יזרעאל - היסטוריה מפוארת, שמספרת את סיפורי האזור והחוויות של תושביו".

מאולם הנוסעים הקטן מוליך מסדרון רחב ומעוצב לעבר רציף הנסיעה. האזור נמצא כרגע בשלבי סיום, וכמה סולמות ניצבים בדרך. קצה המסדרון ממוגן, ויחד עם החדרים הסמוכים לו הוא ישמש בעתות חירום כמקום בטוח לקהל הנוכחים בתחנה. המפקח ניר עומד בסוף המסדרון ומסביר על דרכי העלייה לרציף. "יש מדרגות נעות, יש מעלית ויש מדרגות רגילות לבעלי כושר גופני", הוא מפרט.

25 מדרגות מובילות אותנו לרציף, המשתרע על פני 300 מטרים. מיד עם העלייה עליו אי־אפשר שלא להתלהב מהנוף הפסטורלי שנגלה מסביב, שאינו אופייני לתחנות רכבת.

מדרום - העיר עפולה, כולל מתחם C1 שבו ייבנו אלפי יחידות דיור; ממזרח נשקפת הבנייה המואצת של רובע יזרעאל; ממערב - תמונה ירוקה של שדות העמק ומושב בלפוריה, כמו ציור נוף מרשים; מצפון - עפולה עילית וגבעת המורה ומעבר להן, בחלקו המערבי של הצפון, ניבטות נצרת עילית ונצרת.

בשלב הזה נבנה רק רציף אחד בתחנה בעפולה, אך במקביל כבר הונחו היסודות והתשתיות לרציף עתידי נוסף, שייבנה בהתאם לצרכים.

מתחת לאדמה
דרך עפר מובילה לכניסה המערבית של המנהרה התת־קרקעית הראשונה של עפולה. יצאנו לשם בשתי מכוניות, יחד עם המהנדס גיא כהן, שמנהל את הפרויקט הזה במקטע עפולה.

המנהרה מחולקת למעשה לשלוש מנהרות של כ־300 מטרים כל אחת, שחוצות את עפולה ממזרח למערב. המנהרות חולפות מתחת לכביש 65 ולשכונת רובע יזרעאל, כשהרכבת המגיעה מחיפה תצא חזרה אל מעל פני הקרקע מול קיבוץ מרחביה. הירידה למנהרה לא היתה בהכרח מחויבת המציאות מבחינה הנדסית, אבל המתכננים ביקשו למנוע מצב שבו המסילה תחצה חלקים עירוניים גדולים על פני הקרקע.

"פרויקט המִנהוּר ייקר את עלות העבודה באופן ניכר, אבל כדי לאפשר את המשך הפיתוח העירוני של העיר, הצורה המיטבית לעשות זאת היתה באמצעות המנהרות", סיפר כהן. "כך למעשה העיר עפולה לא נפגעת מרכבת שחוצה את העיר: מי שגר באזור הזה לא ישמע את תנועת הרכבות, כי בתוואי הזה היא תיסע מתחת לקרקע, בתוך המנהרה".

הנסיעה במכונית בתוך המנהרה מזכירה נסיעה