צילום: אבנר לוטן בלִבה של קרית שמונה, בשטח פתוח המשתרע על כ־110 דונם לכיוון דרום־מזרח העיר, שוכן פארק עירוני־אורבני ייחודי מסוגו בארץ. שמו, 'פארק הזהב', ניתן לו על שם 'נחל הזהב', שתחילתו במעיין 'עין זהב' הנובע ליד כביש 90 מצפון לקרית שמונה.

סיור שערכנו השבוע לאורך גדות הנחל חושף מצד אחד פנינה תיירותית על כל סגולותיה - פכפוך מים צוננים, ציוץ ציפורים וצמחייה ירוקה עבותה - שלא רבים יודעים על קיומה, וגם תושבי העיר מעדיפים על פניה אטרקציות אחרות באזור.

מצד שני, לאורכו של הנחל יש קטעים שבהם ניכרת הזנחה, וחלקים שבהם חצרות פרטיות של תושבים מגיעות ממש עד קו המים ומהוות מעין גן עדן פרטי.

לאורך הנחל יש מסלול טיול מסומן ולאורכו גשרים, העוברים מעליו ומאפשרים כניסה מרחובות העיר. אורכו של אפיק הנחל הוא 2.5 ק"מ. בחלקו המרכזי חוצה הנחל את הפארק, שבלבו ניצב מסגד הבנוי אבני גיר ובזלת, ואשר הוסב למוזיאון לתולדות קרית שמונה.

בפארק יש מדשאות, מתקני ספורט ושולחנות שחמט ופיקניק. החלק הזה של הנחל הוא הפרופיל היפה שלו - שכן העירייה דואגת לטפח ולנקות אותו. באופן אבסורדי, אזור מזוהם יותר נמצא דווקא סמוך למחסנים של אגף שפ"ע (שיפור פני העיר).

מדרום לקטע זה הורחב אפיק הנחל לכדי בריכה גדולה, אחריה הוא ממשיך לאורך חורשה, ומשם הוא זורם בתוך צמחייה סבוכה - החלק הפראי של הפארק, שזכה לכינוי "הג'ונגל". לאורכו יש שביל, אך בקטעים מסוימים הסבך מקשה על ההליכה. גם כאן יש מקומות מוזנחים ומלוכלכים ולצידם פינות חמד, שיכולות להתחרות בשמורות הטבע האטרקטיביות ביותר בגליל העליון, למי שמחפש פינה שקטה בלב העיר.

קצת דרומה מהג'ונגל ממשיך נחל הזהב לזרום בתוך שכונת אשכול, אזור של שיכונים ותיקים. הקטע הזה אינו מטופח, בניגוד לאזור הצפוני של הבתים הפרטיים, ומולו מכולת אשפה שלצדה מושלכת אשפה על הקרקע.

דרומה משם ממשיך הנחל בשוליה של חורשת קק"ל לכיוון אזור התעשייה הדרומי של העיר, ובהמשך לכיוון התעלה המערבית של הירדן.



לא נמצא על המפה
נחל זורם, עם פארק נוח למשחקים ופיקניקים - מדוע הוא לא נמצא על מפת התיירות הארצית, ומדוע תושבי העיר מעדיפים לנסוע לאתרים מרוחקים
?
"בפארק הזהב אין סימון שבילים", מסביר אייל חאזי, מדריך טיולים ותיק, "ולכן כל הטיולים של בתי הספר ותנועות הנוער לא מגיעים אליו. בנוסף לכך, אין מי שישווק את הנחל הזה, אין עמותת תיירות שעוסקת בזה, ולכן מדריכי הטיולים לא מכירים את המקום ולא לוקחים אותו בחשבון כאופציה למסלול רגלי".

יוהנה נזרי, אדריכלית נוף במקצועה, הקימה את עמותת 'קסמי טבע ונוף' בקרית שמונה והובילה את המאבק להשבת המים לנחל הזהב. החזון של נזרי הוא להשלים את פארק הזהב לכל אורך הנחל, ולהפוך אותו לאתר הדומה לזה שבעמק הצבאים בירושלים.

"כדי לממש את הפוטנציאל של הפארק דרושה השקעה כספית גדולה", מסבירה נזרי. "אני מודעת לקשיים הכספיים של עיריית קרית שמונה, וברור לי שהדרך עוד ארוכה מאוד. אבל כפי שבהתחלה לא האמינו שנוכל להשיב את הזרימה לנחל, והצלחנו במאבק, כך אני מאמינה שלמרות כל הקשיים, אפשר יהיה להגשים את החלום.

"הכל מתחיל ונגמר במודעוּת. אנחנו צריכים קודם כל שהציבור בקרית שמונה יבין איזו פנינה יש לו ממש בתוך העיר. ככל שיותר אנשים יצטרפו למעגל הפעילים למען הפארק, וככל שהלחץ הציבורי יהיה גדול יותר, כך גם מקבלי ההחלטות יהיו קשובים יותר, ואפשר יהיה לגייס את התקציבים הדרושים לפיתוח הפארק".

סנטרל פארק זה כאן?
ראש העיר ניסים מלכה מעוניין גם הוא בפיתוח פארק הזהב, כך לפחות הצהיר בכמה הזדמנויות. גם מי שהתחרה מולו על ראשות העיר, יורם מלול, רואה חשיבות בפיתוח פארק הזהב, ויש לו גם ביקורת. "בקמפיין הבחירות שלי הדגשתי את חשיבותו של פארק הזהב לפיתוחה של קרית שמונה", הוא אומר.

"בתפיסה שלי, הפיתוח של הנחל צריך להיות לכל אורכו, וצריך גם לטפל בהשתלטות של אנשים פרטיים על גדות הנחל. לצערי, לא נעשה די בתחום הזה, גם לא בגיוס משאבים ובפיתוח סביבת הנחל. נקל לשער עד כמה הפארק הזה יכול היה להיות אטרקטיבי אילו היו בו טיילת ראויה לשמה, אגם, שבילי אופניים וטיפוח סביבתי. זה לא בשמים. המקום הזה יכול להפוך להיות הסנטרל פארק של קרית שמונה".

סנטרל פארק עדיין אין בקרית שמונה, ולמרבה הפלא אין אפילו ערך נדל"ני לדירות המשקיפות אל נחל הזהב. "עוד לא נתקלתי במקרה שמישהו פנה אלי וביקש לדעת אם יש דירות למכירה או להשכרה הפונות אל הפארק", אומר מתווך הנדל"ן טל בשירי.

"קרית שמונה עדיין לא ניצלה את הפוטנציאל של נחל הזהב. בימים אלה עומד בפניה אתגר חדש דומה לזה: שכונת יובלים, שהשיווק שלה כבר החל, תוקם ממערב לנחל עיון. על פי התכנון, בכל החלק הגובל בנחל, לכל אורך השכונה,