צילום: ShuterStock עובד בחוות כבשים באזור ננגח בקרניו של אייל שחדר לדיר בשעה שסייע לכבשה להמליט - ויקבל פיצוי של כמה אלפי שקלים.

השכנים כועסים: השכן מגדל כבשים וסוסים בחצר

האיש, כיום בשנות ה־60 לחייו, הועסק לפני כמה שנים כעובד בדיר כבשים. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בעפולה, דרש לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעת שסייע לכבשה להמליט בדיר, וננגח לפתע בראשו בעוצמה רבה על ידי אייל שנכנס לתוך שטח הכבשים בחווה.

על פי תביעתו, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית של המוסד קבעה כי נותרה לו נכות לצמיתות בשיעור של חמישה אחוזים, בגין ליקוי שמיעה כתוצאה מהתאונה.

בנוסף לכך צירף העובד לתביעתו חוות דעת רפואית של מומחה, שקבע כי עקב התאונה נותרה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 28 אחוז.

בתביעה שהגיש נגד החברה בעלת החווה ונגד חברת הביטוח שביטחה אותה, ביקש העובד מבית המשפט להטיל עליהן את האחריות לתאונה שקרתה לו, בטענה כי החברה שהעסיקה אותו התרשלה בכך שהציבה בין דיר הכבשים לחוות האיילים גדר הפרדה בגובה של מטר אחד בלבד, שלטענתו היתה נמוכה ואפשרה מעבר של איילים.



מנגד הכחישו הנתבעות את נסיבות התאונה, ולדבריהן טענות העובד התאפיינו בהגזמה בתיאור עוצמת הפגיעה. עוד הוסיפו וטענו כי אינן אחראיות לתאונה, וכי החברה הנהיגה שיטת עבודה בטוחה והציבה גדר ברזל, שמטרתה להפריד בין הכבשים לאיילים, בעוד שהתובע הוא עובד ותיק ומיומן שהיה מודע היטב לכל הסיכונים הכרוכים בעבודה בדיר כבשים ובטיפול באיילים.

בנוסף לכך הגישו הנתבעות חוות דעת רפואית נגדית, שבה נקבע - בניגוד לחוות הדעת הרפואית שמסר העובד - כי לא נותרה לו נכות לצמיתות עקב התאונה.

השופטת, שאדן נאשף אבו־אחמד מבית משפט השלום בעפולה, החליטה לקבל את התביעה וחייבה את הנתבעות לשלם לעובד פיצוי בסך 15,200 שקל, אך מסכום זה הפחיתה את הסכומים ששולמו לו מביטוח לאומי, כך שבפועל חויבו הנתבעות לשלם לעובד פיצוי בסך 6,500 שקל בלבד. השופטת קיבלה את חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, שקבע כי לעובד לא נותרה נכות לצמיתות.

השופטת דחתה את טענת השתיים כי יש לייחס לעובד אחריות לתאונה, וקיבלה את טענתו כי החברה התרשלה בכך שלא דאגה להקמת מחיצות הפרדה בגובה מתאים, שהיו מונעות את כניסתם של איילים לתוך השטח שבו שהו הכבשות העומדות להמליט.

מחוות הכבשים לא נמסרה תגובה.