צילום: דימה גושטט ספרד במקום פולין: יוזמה חדשה מבקשת להחליף את המסעות המטלטלים לפולין - שאליהם יוצאים מדי שנה מאות תלמידים מבתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ - למסע בספרד.

בית ספר בירושלים: מסע ישראלי במקום משלחת לפולין

המטרה היא לפרוש בפני התלמידים את ההיסטוריה המפוארת של 'תור הזהב' וגירוש היהודים מספרד בשנת 1492. חניכים ממדרשת 'עין פרת' בכפר אדומים כבר חזרו מהמסע הזה, ובתי ספר מרכזיים באזור מתעניינים ברעיון.

על היוזמה החדשה חתום, בין השאר, שמרי צור (34), מנהל תוכנית 'המדרשה הגבוהה' בעין פרת, שרקמה את רעיון המסע בספרד. צור, יליד קיבוץ יפתח ותושב קרית שמונה עד לא מזמן, חש כי הגיעה העת לספר לצעירים ישראליים סיפור שלא בהכרח מתקשר להרס וחורבן.

"בהיותי תלמיד תיכון בכפר בלום", הוא מסביר, "הצטרפתי גם אני לקבוצה שיצאה לסיור באושוויץ־בירקנאו. אין ספק שהמראות מהמסע הזה ילוו אותי עד סוף ימיי. אף אחד לא יכול להישאר אדיש אל מול ארונות הנעליים שנפרשים למלוא העין, או לנוכח הררי האפר שהיו פעם אנשים בשר ודם. מראות כאלה מקרבים אותך לרעיון הציונות ומדינת ישראל.

"המסע הזה משרת היטב את הצבא, וכיוון שכך מתרבים כיום הקולות לקיים אותו במסגרת השירות בצה"ל, ולאו דווקא כחלק מהלימודים בתיכון. הרי זה לא סוד שלא כל תלמידי התיכון יכולים לשאת ולהתמודד עם המטען הרגשי של המסע לפולין, בשלב הזה של חייהם ובכלל. המסעות לפולין יצטרכו לדעתי לקבל רבדים אחרים, כאלה שאינם עוסקים בהשמדה והרס".

מתעמתים עם העבר
מסלול המסע עובר בערים שבהן פעלו חכמי ספרד, רבנים ואנשי רוח, שהיוו בשעתו מנהיגות אקלקטית יוצאת דופן ועסקו בלימודי קודש ופילוסופיה, שירה ודקדוק.



המפורסם והמוכר שבהם הוא הרמב"ם, שנולד בקורדובה ופעל בעיקר בגרנדה, אבל לצדו פעלו אישים יהודים אחרים ובהם שמואל הנגיד, שעסק בתלמוד ופעל בגרנדה; שלמה אבּן־גבּירול, סופר, משורר ומי שנמנה עם גדולי הפילוסופים ופעל אף הוא בגרנדה; חסדאי אבּן־שפרוט, שתדלן ומדינאי שנרתם למען היהודים בחצרו של שליט ספרד;

רבי יהודה הלוי, משורר והוגה דעות שישב בטולדו, ומוכר בעיקר בזכות שירו 'לבי במזרח ואנוכי בפאתי מערב'; דון יצחק אברבנאל, פילוסוף ופרשן מקראי; משפחת אבּן תיבּון (התיבּונים), שעסקה בתרגום כתבים יהודיים כמו 'מורה נבוכים' של הרמב"ם; ואברהם סניור, ששימש כשר האוצר של המלך פרדיננד ורעייתו איזבלה.

צור: "במהלך המסע - וכמובן לפניו, כהכנה לקראתו - למדו החניכים גם על החכמים שבהם בחרנו לעסוק בהרחבה. במסע עצמו עימתנו אותם סביב סוגיות שאיתן התמודדו יהודי ספרד באותה העת.

"כך למשל העמדנו את דון יצחק אברבנאל, שבחר לשמור על יהדותו, לעומת אברהם סניור שהתנצר, וניסינו להבין מה החניכים היו עושים במקומם מול האולטימטום שניצב לפתחם של יהודי ספרד. עסקנו גם בשירתו של רבי יהודה הלוי ושל אחרים ושאלנו כיצד ייתכן שדווקא הם, שכתבו שירי ערגה לארץ ישראל, לא היו אלה שייסדו את הציונות וזו נולדה רק בעקבות שואת יהודי אירופה".

מנציחים את ההרס
מתברר שבבתי ספר בצפון נתפסת היוזמה החדשה כשינוי מרענן ומתבקש בתוך תכניות הלימודים המוכרות. מנהלי בתי הספר המרכזיים באזור, שאינם מערערים על חשיבותו של המסע לפולין, קשובים עם זאת לקולות הטוענים בשנים האחרונות כי המסעות הללו - למרות חשיבותם המכרעת בהיסטוריה של העם היהודי - נוטים להנציח את ההרס, החורבן והייאוש. לכן יוזמת המסע לספרד נראית כרגע למחנכים נכונה מתמיד.

מנהל בית הספר הרב־תחומי בצפת, עופר זפרני, שמע על היוזמה לאחרונה וכבר בימים אלה הוא עורך את הבירורים הנדרשים כדי לשלב את המסע במסגרת בית הספר שלו.

"בלי להטיל ספק בחשיבות המסע לפולין", הוא אומר, "תור הזהב בספרד וגירוש היהודים ממנה הוא פרק מעניין, מרתק ומסקרן וראוי שתלמידים יחושו וייגעו בו מקרוב. אנחנו חייבים לנער את האבק מההיסטוריה של העם היהודי, ואם עושים זאת בפולין - ראוי שנעשה זאת גם בספרד.

"הצאצאים של מגורשי ספרד פזורים היום בכל העולם והם חלק חשוב מהעם היהודי. מעבר לכך, זה לא סוד שיש תלמידים רבים שאינם מסוגלים לשאת את המטען הרגשי שכרוך בנסיעה לפולין, ומסע כזה יכול להתאים להם יותר. במלים אחרות - אם תלמידים הולכים בעקבות שואת יהודי אירופה, ראוי וחשוב שיילכו גם בעקבות גירוש יהודי ספרד".

מנהלת בית הספר התיכון 'דנציגר' בקרית שמונה, יפעה עמית־שלאייר, סבורה שהמסעות לפולין מצריכים שיח קבוע, במטרה לבחון אם הם עומדים ביעדים שהוצבו להם.

"המטענים הערכיים ובעיקר הרגשיים, שאיתם התלמידים חוזרים מפולין, מתבהרים ומתבררים לנו מחדש מדי שנה", מדגישה עמית־שלאייר. "אני מוצאת את עצמי, יחד עם הנהגת ההורים, תוהה מדי שנה את מי המסע הזה משרת ואיך מטפלי