צילום: שרון צור עשר שנים חלפו מאז נמצאה מיטל פיטי ז"ל בשעת בוקר מוקדמת על־ידי מחלק העיתונים של רחוב וינגייט בטבריה כשהיא מוטלת בחדר מדרגות, ללא רוח חיים.

הבעל רצח, אחיו הסגיר אותו: "אני כל כך מצטער"

באותם ימים טלטל הסיפור הזה וזיעזע רבים בעיר. כולם ידעו שהטרגדיה בסיפור כפולה: במרחק חמש דקות הליכה מביתה של פיטי נמצאה גופתו של רב"ט יוסי ילוז ז"ל, חייל הנדסה קרבית, שעל פי החשד רצח את חברתו ולאחר מכן התאבד בירייה.

מאז אותו יום חמישי, 12 בדצמבר 2005, מתקשה אמה לבנה (56) למצוא נחמה על אובדן בתה הבכורה שנחנקה למוות. היא מתגעגעת לחיוך הענקי שלה, לשעת איכות משותפת של אם ובתה עם הרבה ליטופים ונשיקות, ולתלתליה השחורים, שהיו סימן ההיכר שלה.

היא חושבת על הנכדים שכבר היו אמורים להתרוצץ בביתה ועל נסיבות מותה הקשות של הבת, ולבה נצבט. "כואב לי שהפרטנרית הכי טובה שהיתה לי בחיים איננה", נאנחת האם. "היא היתה קודם כל חברה שלי ואחר כך הבת שלי. בכל יום שעובר, בכל שנה שחולפת, אני מבינה מה הפסדנו".

ביום שני לפני שבועיים, י"ט בכסלו, צוין יום הולדתה של מיטל. היא היתה אמורה להיות בת 28. בחדר השינה של הוריה תלוי איור שלה - נערה חיננית, מלאת ביטחון עצמי ואהבת חיים. "אני הולכת לישון איתה", אומרת לבָנה, שמודה כי מאז מותה לא חזר ביתם להיות כשהיה. "ביום שהיא נרצחה, התחבקנו והתנשקנו. בדיעבד זאת היתה הפרידה ממנה".



"ניסיתי להעיר אותה"
באותו יום חמישי יצאה מיטל לבלות עם ילוז. "היה ערב גשום במיוחד", משחזרת לבנה את הערב האחרון בחייה של בתה. "שאלתי אותה: 'לאן את הולכת בגשם הזה?' היא הסבירה שהיא רוצה להתרענן קצת, כי היא למדה כל היום לפסיכומטרי. היא השאירה את החדר שלה מלא בדפים מפוזרים והבטיחה לי שתסדר הכל כשתחזור.

"לא ידעתי שהיא יצאה לבלות עם יוסי. היא נפרדה ממנו שבוע קודם לכן, אבל הפרידה היתה קשה לשניהם, ולכן הם המשיכו להיפגש ולדבר בטלפון. אחרי הפרידה, יוסי בא אליי לעבודה וביקש שאגשר ביניהם. מאוד אהבתי אותו, אבל אמרתי לו שרק מיטל יכולה לפתור את הבעיה".

לבנה חששה דווקא לילוז ולפני שמיטל יצאה איתו לבילוי, ביקשה ממנה לא להיפגש איתו יותר. "אמרתי לה", היא מספרת, "'את יודעת שאם יקרה לו משהו, כל החיים תסבלי, אז תחתכי וזהו'. הוא היה במצב נפשי לא טוב וראיתי את זה. פחדתי עליו, אבל מי חשב שהוא יעשה משהו לבת שלי?"

פיטי וילוז הכירו במסיבה בחוף 'סירונית', קצת לפני יום הכיפורים. הוא חיזר אחרי הנערה היפה, שבדיוק סיימה מערכת יחסים, והצליח לכבוש את לבה. במהלך השנתיים שיצאו יחד הפך ילוז לבן־בית אצל משפחתה של מיטל, והיא אצלו. במהלך השבעה נפגשו המשפחות וניחמו זו את זו, אבל מאז האסון אין ביניהן קשר.

"הם אהבו מאוד את מיטל ואני אהבתי אותו, אבל אני לא מבינה את משפחתו, שפרסמה במודעות לפני האזכרה שלו את הכיתוב הבא: 'סֵמל הייתָ לכולנו כאדם שמלא באהבה, יופי ושמחת חיים', וגם: 'אמיץ כמוךָ לא יישָכח'. לא ברור לי - מה הוא בדיוק מסמל? על איזה אומץ מדברים פה?"

לא היו סימנים
גופתה של מיטל נמצאה בחדר המדרגות של בניין הדירות שבו התגוררה משפחת פיטי - הוריה, יוסי ולבנה, ואחותה הצעירה ספיר (23) שעברה לפני כשנתיים לחדֵרה. "כשמחלק העיתונים דפק בדלת ואמר שיש נערה בחדר המדרגות", נזכרת לבנה, "ירדתי מיד למטה כי ידעתי שהיא הנערה היחידה בבניין.

"לא קלטתי מה קורה. ניסיתי להעיר אותה, ליטפתי אותה, כי חשבתי שנתנו לה לשתות משהו או שקרה לה משהו בפאב. אמרתי לה: 'מיטל, תקומי'. בכלל לא חשבתי שזה הרגע שבו אני נפרדת מהבת שלי". בשלב מסוים הורחקה האם לאחד מבתי השכנים, והאחות ספיר שמעה את השוטרים מדברים על כך שהצעירה מתה כבר כמה שעות.

גופתה של מיטל נשלחה לנתיחה, ומסקנת הדוח הפתולוגי היתה שמותה נגרם "מתשניק (חנק) מכאני, בעקבות לחץ על הצוואר ועל הפה על־ידי משטחים נוקשים, כמו קצות אצבעות של יד או ידיים", כפי שנאמר בדוח. "בנוסף לכך נמצא פצע שפשוף באף, שנגרם מחבלה קהה ישירה (מכה) או בלתי־ישירה (נפילה), סמוך למוות".

לפני 16 שנה הודיעה סגנית בכירה א' לפרקליטת מחוז צפון, עו"ד שרית מזרחי, ולעו"ד שייצגה את המשפחה, כי התיק הפלילי בעניין הרצח של מיטל נסגר על־ידי פרקליטות המחוז, לדבריה "בשל מות החשוד".

לבנה מחזיקה בשני קלסרים עבים - באחד עשרות מסמכים של תיק החקירה, עדויות ודוח הנתיחה, והשני מכיל כתבות מנוילנות שפורסמו על הפרשה לאורך השנים. באחד מהם נמצא מכתב אהבה שכתב ילוז למיטל בכתב ידו, עם ציטוט משיר של אביב גפן: "שדות ביקשו אל הגשם, הגלים ביקשו אל החוף, ואני ביקשתי את לבך לקטוף".

לבנה קוראת את השיר ואומרת: "הם היו כמו כל הזוגות האחרים. לפני כמה שנים, בחג החנוכה, שניהם באו