צילום: גיל יוחנן הקרנת סרטה של הבימאית הפלסטינית סוהא עראף במרכז אשכול פיס בנצרת עילית, במסגרת ערב שארגנה מועצת הנשים הערבית עורר סערה. בין האורחים שהגיעו היו גם חברת הכנסת חנין זועבי וחבר מועצת העיר ראיד גטאס.

ח"כ זועבי: "הצטרפות בהלול לעבודה משפילה"

הסרט 'וילה תומא', סרטה העלילתי הראשון של עראף כבימאית, עורר בזמנו הד תקשורתי נרחב וביקורות בימין קשות בישראל. הוא התקבל לפסטיבל ונציה, ואף שרוב המימון לסרט התקבל ממוסדות ישראליים (קרן הקולנוע הישראלי, הסוכנות לעסקים בינוניים וקטנים של משרד הכלכלה ומפעל הפיס), החליטה עראף להגדיר אותו כסרט פלסטיני ולא כסרט ישראלי.

בעקבות זאת החליט שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, כי את המענק ממשרדו בסך 600 אלף שקל תחויב עראף להחזיר.

עלילת הסרט דובר הערבית עוסקת באדייה, יתומה בת 18 שעוזבת את ירושלים בדרכה לשלוש דודותיה, שהן נצר למשפחה נוצרית בורגנית, המתגוררות יחד באחוזתן שליד רמאללה.

הן מנסות למצוא לבאדייה בעל ממשפחה מכובדת, אך לה יש תוכניות רומנטיות משלה - מה שמערער את מערכות היחסים בין האחיות במקלט שהקימו לעצמן מהמציאות הסוערת במזרח התיכון, אחרי מלחמת ששת הימים.



עם היוודע דבר הקרנת הסרט בנצרת עילית הביעו תושבים רבים את זעמם, בעיקר ברשתות החברתיות, וטענו שאין מקום להקרין סרט פלסטיני ולקיים אירועים שמזוהים עם הלאומיות הפלסטינית בעירם.

ראש העירייה לשעבר, אלכס גדלקין, ליבה את המחאה באמצעות פוסט בפייסבוק שבו כתב: "אני מתחייב שלא הייתי מאפשר לדברים מסוג זה להתרחש. זה עניין עקרוני אצלי ולא אסוג מעקרונות אלה". עוד הוסיף גדלקין בשיחה עם 'ידיעות העמק': "מדובר בעיר בעלת צביון יהודי. במשמרת שלי זה לא היה קורה".

"אני לא מבין איך נותנים לזה במה דווקא בנצרת עילית", אמר גם ישעיהו דוד, תושב העיר. "שיעשו את זה בכפרי האזור או בנצרת".

חבר המועצה ד"ר ראיד גטאס, שנכח באירוע, התפלא על ההתנפלות. "הגעתי בתחילת האירוע לחזק את מועצת הנשים שלנו, שמארגנת אירועים רבים", אמר.

"מדובר באירוע תרבות לכל דבר ועניין, ולא באירוע פוליטי. נכון שמדובר בסרט הנחשב לפלסטיני והוא הוקרן במקומות רבים, אבל אני לא מבין את כל אלה שתוקפים ומסיתים. מישהו מנסה לעשות פה משחק פוליטי", טען גטאס.

ח"כ זועבי אמרה השבוע, בתגובה לביקורת: "ההתנגדות להקרנת הסרט מראה שמה שמפחיד את מקבלי ההחלטות למיניהם זה לא רק דאעש, אלא גם אמנות וכל ביטוי לקיום פלסטיני שלא מתכחש לזהותו. לכן, שלא יבלבלו את המוח עם 'איום ביטחוני'.

"למה בדיוק מר גדלקין התנגד? האם צפה בכלל את הסרט? נראה שברגע ששמע שמדובר בעבודת אמנות של יוצרת פלסטינית, שמציגה את עצמה ואת היצירה שלה כאמנות פלסטינית, הוא התנגד".

הבמאית סוהא עראף סירבה להגיב. מרשת המרכזים הקהילתיים בעיר וממועצת הנשים הערביות לא נמסרה תגובה.