צילום: שרון צור כשהעיתונאי והפרשן הכלכלי עידן גרינבאום מדבר על הברוקולי, הבצל, הצנוניות והגזר שהוא מגדל בגינה, הוא זורח. "זה הדבר שאני הכי גאה בו מאז שחזרתי לקיבוץ", הוא אומר ומציג את 'מגרש המשחקים' האמיתי שלו, רגע לפני שהוא פורש מהמסך הקטן לטובת ההתמודדות על ראשות מועצת עמק הירדן. "אני מת על זה, זה שווה את הכל. עברתי מהקומה ה־15 ברמת אביב לאדמה. עשיתי פה הכל לבד, סחבתי את הדשא בידיים שלי. זאת עבודה פיזית מטורפת ולא ידעתי כמה זה קשה, אבל עובדה שזה אפשרי".

עידן גרינבאום יתמודד על ראשות המועצה

גרינבאום (45), תושב אשדות יעקב איחוד, הודיע בשבוע שעבר על כניסתו למרוץ על ראשות המועצה, שנפתח עם התפטרותו של יוסי ורדי, ראש המועצה זה 13 שנה. בימים האחרונים הוא חורש את השטח, עורך חוגי בית, מתחקר את הנושא ומאמין שזה אפשרי וכן, הוא מאמין שיש לו סיכוי לנצח בבחירות שיתקיימו בעוד כחודש וחצי. "אחרי שנים רבות שבהן נבחרו ראשי המועצות בכוח 'אפקט העדר'", הוא מסביר, "היום כל אחד עושה את החשבון שלו - מי מהמתמודדים ישפר את חייו. כשכל אחד או אחת יבינו שאפשר לחשוב מחוץ לקופסה, הם יהיו מוכנים לתת לזה הזדמנות".

לא מתבלבל
גרינבאום נולד באשדות לדור שני של מייסדי הקיבוץ. הוא סיים תיכון בבית ירח והשתחרר מהצבא בדרגת רס"ן, אחרי שנת קבע ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח. אחרי השחרור עבד שנה עם נוער במערכת החינוך של הקיבוץ, ואחר כך עבר לתל אביב ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במדעי המדינה, באוניברסיטת תל אביב.

"לתקשורת הגעתי די במקרה", הוא מספר. "תוך כדי לימודים לתואר ראשון חיפשו בעיתון 'הארץ' סטודנטים לעבודה במוסף הכלכלי, ושם התקדמתי לתפקידי עריכה וראש דסק. אחרי 'הארץ' הצטרפתי לצוות ההקמה של ynet, שם בניתי מאפס את מדורי הכלכלה והצרכנות. זאת היתה עבודה סיזיפית, בימים שהאינטרנט היה עוד בחיתוליו".

משם עבר גרינבאום לערוץ 10 כפרשן כלכלי, ואחר כך לתוכנית 'הזירה הכלכלית' בערוץ 2 במשך שנתיים. "ואז סיפרו לי שמקימים בסודיות גדולה עיתון חדש בשם 'כלכליסט'", הוא ממשיך. "אני אוהב אתגרים חדשים והצטרפתי לצוות ההקמה. כשהגעתי היו שלושה כתבים וכשעזבתי היו 180". בכלכליסט כיהן גרינבאום כסגן עורך, כראש מערכת החדשות וכמפיק מערך הכנסים של העיתון - תפקיד שבו המשיך עד עכשיו, במקביל להגשת 'סוגרים חשבון'.



העיסוק התקשורתי, לדברי גרינבאום, יצר דינמיקה קרובה עם מקבלי ההחלטות ובכירי המשק. "לעבוד בתקשורת הכלכלית עם אנשים שנמצאים בצמתים חשובים פירושו קשר יומיומי הכי קרוב עם כל מי שמעורב בכלכלה הישראלית, מראש הממשלה ועד לשרים וחברי כנסת. זה קשר צמוד וקבוע עם מקבלי ההחלטות, שבו אתה מבין את המכניזם - איך הדברים עובדים ואיך מנסים לעשות מניפולציות. בדרך אתה לומד כמה העולם הזה מורכב ואיך הכל יכול להתפקשש - מעסק קטן ועד ליצחק תשובה".

הקירבה לבכירים לא גורמת לאיבוד פרופורציות?

"מי שמתבלבל, וזה קורה, חוטא לתפקידו. אתה צריך לזכור מה המשימה. תפקידו של איש העסקים הוא להרוויח כסף ואנחנו מברכים אותו על כך, כל עוד הוא עושה זאת כחוק. הפוליטיקאים עושים דברים, שלצערנו נועדו לפעמים לקידום העניינים האישיים שלהם ולא למען המדינה. אתה צריך להבין את התפקיד שלך במערכת היחסים הזאת ולא להתבלבל. בכל מקום שבו אני נמצא, אני משתדל לא להיות יהיר, לזכור מאין אני בא ולאן אני הולך, ולדעת מה המשימה שלי".

תעזוב את הטלוויזיה? זה לא מחיר אישי כבד?

"לפני שהחלטתי להתמודד התייעצתי עם חברים. אחד מהם היה מאיר שטרית, שהיה ראש העיר הכי צעיר בישראל. הוא אמר לי שמכל התפקידים שעשה הוא הכי אהב אותו, כי זה המקום שאתה מסתכל לאנשים בעיניים, זה מקום של עשייה. מבחינה אישית זה שינוי משמעותי מאוד. אני אוהב להופיע בטלוויזיה. ברגע שנדלקים האורות באולפן, גם אם ישנתי בלילה שעתיים כי הילד לא הרגיש טוב, נדלקות לי העיניים. אבל מאחר שאני רואה בתפקיד ראש המועצה משהו כל כך משמעותי וחשוב, ואני חי במקום הזה ורוצה שיהיה כאן יותר טוב - הדרך היחידה שזה יקרה היא לצאת מהאולפן ולבוא לשטח. כרגע אני נמצא בחופשה ללא תשלום אבל אם יהיה צורך אעזוב הכל, זה ברור, אין דרך אחרת. אני רוצה להיות כאן במאה אחוז, וזה מה שיקרה. לאט־לאט ארד לגמרי מהמסך".

לא מתבלבל
לפני שלוש שנים חזר גרינבאום עם אשתו, מיכל רום, ד"ר בלימודי מגדר ופמיניסטית מוצהרת ("גם אני, למעשה", הוא מחייך) וארבעת ילדיהם - בני שלוש, שש, עשר ו-12 - לעמק הירדן, לקיבוץ שבו נולד וגדל. "החלטנו שאנחנו רוצים משהו אחר", הוא מפרט, "שאנחנו רוצים לגור ליד המשפחה המורחבת ולגדל את הילדים בסביבה ירוקה, פחות תזזיתית ויותר נינוחה. אנשים בעמק קיבלו אותנו בשמחה, יש הרבה פרגון וגם