אבישי גרינבאום ממגדל העמק, די. ג'יי ויוצר מוזיקה אלקטרונית, רק בן 27 אבל כבר הספיק להופיע בחלק מהבמות הגדולות בעולם. גרינבאום למעשה הוא חלק מתופעה של ישראלים שעושים את הפריצה הגדולה בתחום מוזיקת הטראנס ברחבי העולם, ונחשב לאחד הדי.ג'יים הטובים בתחומו: עד כה הוציא היוצר המוכשר אלבום הנקרא 'timeof india' עם תשעה סינגלים; הוא מתחזק חשבון אינסטגרם מרשים עם 83 אלף עוקבים; וברשותו ערוץ יוטיוב עם 140 אלף עוקבים.

 אבישי גרינבאום | צילום: Maik cesar

לפני ארבע שנים הגיעה הפריצה הגדולה, ובשנתיים וחצי האחרונות הוא לא מפסיק להופיע בכל רחבי העולם מול קהל של כ־30 אלף איש. "אני אוהב לראות אנשים מתרגשים מהמוזיקה שלי", הוא אומר, "יש אנשים שמתחילים לבכות בהופעה וזה מרגש מאוד. המוזיקה היא אהבה וסיפוק גדול. זה החלום שתמיד רציתי ואני שמח שאני מצליח להגשים אותו".

רגע הפריצה

ההתחלה החובבנית הגיעה בגיל 21, כשגרינבאום היה הולך למסיבות טבע ברחבי הארץ והתאהב. "זאת היתה בריחה ומעבר לאווירה שהיתה שם והחופש והאדרנלין שמשכו אותי, תמיד הסתכלתי על האמנים שם ורציתי להיות כמוהם", הוא נזכר איך הכל התחיל, "הורדתי כל מיני תוכנות מוזיקה למחשב והתחלתי להתעסק עם זה דרך הדרכות ביוטיוב עד שלבסוף התחלתי ליצור מוזיקה. העליתי את זה יום אחד לאתר של soundcloud. זה התחיל לצבור תאוצה ואנשים 'עפו' על זה".

אחרי הצבא, כשהיה בן 22, התחביב החל לתפוס תאוצה. לאט לאט הוא החל לצבור אחריו קהל מעריצים כש'ההתפוצצות' הגיעה כאמור לפני ארבע שנים, "הייתי מופיע שלוש פעמים בשבוע במסיבות מחתרת בארץ. כשראיתי שאני מתחיל להצליח הלכתי ללמוד שנה ב־BPM שזו מכללה למוזיקה בתל אביב".

מכאן מהר מאוד החלה העלייה של הדי. ג'יי הצעיר. הסרטונים של גרינבאום הגיעו גם לחו"ל, שם לא נשארו אדישים לווייב של הישראלי והחלו להזמין אותו להופעות ברחבי העולם. "ברזיל, הודו, מקסיקו, גרמניה, דנמרק, שווייץ ועוד. הפקות התחילו להתקשר ולהזמין אותי למסיבות שלהם. בחו"ל אני מופיע כבר שנתיים וחצי".

כמי שהסתכל על אמנים אחרים בתחום ורצה להיות כמוהם, איך זה הרגיש 'להיכנס לנעליים שלהם'?

"תמיד הייתי מסתכל על סרטונים של אמנים ורציתי את זה כל כך, ופתאום התחלתי לראות את הסרטונים שלי אז זה היה הגשמת חלום. אני מאוד שמח מכל מה שקורה".

לפני כשבועיים יצא שוב להופעות בברזיל. העובדה שהוא חי על קו ישראל-חו"ל קשה, הוא אומר, אבל שווה כל רגע. "אני נמצא פה שבוע ואז טס לשבועיים בברזיל, יום לגרמניה. חוזר ושוב טס. זה שני עולמות וזה לא קל בכלל, אבל הכל בשביל החלום. אני גם תמיד דואג לשמור על קשר עם החברים ולהיפגש עם כולם כשאני בארץ".

מתי הרגשת ששמת את החותמת ואמרת 'זהו, אני בפנים'?

"כשאני נוסע לברזיל לכמה הופעות עם 20-10 אלף איש, שזה משהו מטורף, בכל פעם מרגישים שיא מחדש ויש את הריגוש מחדש ואת הפרפרים בבטן. היתה פעם אחת שחזרתי וראיתי את כל הסרטונים משם ואמרתי לעצמי, 'עשיתי את זה'". 

סגנון אישי

גרינבאום אומר כי מודל לחיקוי אין לו ואת היצירות שלו הוא עושה מהראש. "אין לי מודל לחיקוי. שמעתי הרבה אמנים בחיים שלי וכל פעם הייתי אומר 'למה הוא לא עשה את זה ככה, אני הייתי עושה את זה אחרת'. אז יצרתי סגנון משלי שלא דומה לאף סגנון אחר ששמעתי. יש הרבה ז'אנרים בטראנס אבל לי אין הגדרה של ז'אנר. אני מביא את הרעיונות מהראש, כותב ומלחין ומזה מרכיב טראק".

לשכנים שלך מעפולה, 'ויני ויצ'י', יש הצלחה מסחררת בכל העולם. הם לא מהווים מודל לחיקוי עבורך?

"אני מאוד אוהב אותם. הם חברים ותמיד אני נפגש איתם במסיבות. הדרך שהם עשו היא נפלאה והגיעו לבמות הכי גדולות. הם הצליחו בטירוף והגיעו לטופ. אני לא יודע אם אני אוכל להגיע לבמות האלה כי מדובר בסגנון שונה".

אילו תגובות אתה מקבל מהסביבה?

"כולם תומכים ועוזרים לי. בהתחלה חששתי מההורים שלי, אבל היום הם מרוצים. רואים את הסרטונים ורואים כמה טוב לי והם מתלהבים".

חששת שהם לא יקבלו את המקצוע שבחרת בו?

"למדתי הנדסאי חשמל ועבדתי בזה קצת. עשיתי את זה כדי להתקיים ולהרוויח כסף והמוזיקה היתה תחביב. ההורים רצו שאלמד כדי שיהיה לי מקצוע ביד וביטחון כלכלי. המוזיקה לצערי זה לא משהו בטוח. היום אתה מצליח, מחר אתה יכול ליפול ולא יישאר לך כלום. אז ההורים מפחדים ודואגים, אבל אחרי שהם ראו אותי בהופעות הם רגועים".

קרוב לבית

בארץ קצת יותר קשה להצליח בתחום הטראנס, התחום שגרינבאום בחר לעצמו. בחו"ל, לעומת זאת, הוא מודה שיותר קל. "הטראנס במגמת עלייה ומאוד פופולרי. בכלל ברזיל זה המקום להיות בו. בסופ"ש אחד יש 50 מסיבות ושם קל יותר להצליח. בארץ עכשיו קצת יותר קשה להצליח בגלל שהיו כמה מקרי מוות במסיבות טבע והמפיקים חוששים להפיק מסיבות מחשש שיבטלו להם".

העובדה שאתה מייצג את ישראל בחו"ל היוותה עבורך בעיה באחת ההופעות?

"לא, ההפך. כולם יודעים שאני ישראלי. אני הרבה פעמים מרים את דגל ישראל במסיבות ומפרגנים לי. דווקא אוהבים אותנו מאוד במקומות שאני מופיע בהם ובכלל יש שם הרבה אמנים ישראלים. בברזיל לדוגמה 80 אחוז מהנגנים במסיבות הם ישראלים. הציעו לי לבוא להופעות באיראן, טורקיה ודובאי והסברתי שאלה מדינות שאני לא יכול להיכנס אליהן".

כזכור לפני כשבועיים נרצח רונן דהן, די ג'יי ישראלי, במהלך מסיבה בה הופיע במקסיקו כאשר חמושים פרצו למסיבה וירו לכל עבר. גרינבאום אומר כי הכיר טוב את דהן ז"ל שהיה יוצר מוכר וותיק במוזיקה האלקטרונית. "רונן הוא חבר. יצא לי להיות איתו הרבה במסיבות. ברגע שהתחילו לרוץ שמועות על די ג'יי שנהרג ישר קיבלתי מלא הודעות ושאלו אם אני בסדר", סיפר, "שאלתי מה קרה ואמרו לי שנהרג ישראלי במקסיקו. ואחרי שביררתי הבנתי שמדובר בו. מקרה מצער ועצוב מאוד".

למרות המקרה המצער גרינבאום אומר כי אלה לא דברים שבשגרה ולמעט מקסיקו אין חשש או פחד להופיע בחו"ל. "כזה מקרה אני חושב שעוד לא היה. אני חושב שאנשים צריכים להירגע קצת עם המסיבות במקסיקו כי שם באמת מסוכן. יש לי שלוש מסיבות שם ממש בקרוב, אבל זה כנראה יתבטל בגלל מה שקרה. זה משהו שתמיד ידענו ולא חדש לנו. יצא לי להופיע כבר במקסיקו ואכן יש שם תחושה של חשש כי שם הם לא רואים בעיניים ויש סכנה גדולה יותר שיקרה משהו. בשאר המקומות הכל בסדר ואני מרגיש בטוח".

גרינבאום, כאמור, גר במגדל העמק, בן יחיד לצד ארבעה אחיות. ההצלחה לא סחררה אותו והוא העדיף להישאר קרוב. לא התפתה לעבור לעיר הגדולה איפה שכל האקשן קורה. "מקומות מרכזיים זה יותר לחץ ורעש. אחרי שאני עושה את כל הבלגן אני אוהב לחזור לבית ולשקט. שם אין את השקט הזה, זה תמיד ריצות. זה כבר לא בהכרח קשה יותר להצליח ממקום כזה כי מהרגע שיש את האינטרנט הוא פתח את הכל וזה לא משנה כבר איפה אתה נמצא". 

יש עוד במות שאתה שואף לכבוש?

"כל מקום שאנשים נמצאים בו, רוצים לשמוע את המוזיקה שלי ואוהבים אותה אני אגיע בכיף ואהבה. עשיתי הרבה פסטיבלים גדולים לעיני 30 אלף איש וזה כיף לי, אבל ברור שתמיד אפשר להתקדם ולהגיע גם לבמות של 100 אלף איש".