40 שנה מזל כהן מעפולה משמשת כסדרנית במרכולים. מרימה, מקודדת, מסדרת את הפריטים על המדף כמו חיילים. יום אחרי יום, בוקר רודף בוקר. שגרה. אבל אחרי שאת כל חייה הקדישה למשפחה ולטיפול בילדים, החליטה כהן כי הגיע הזמן לעשות משהו גם עבור הנפש והתחילה במסע הארוך להגשמת החלום שכבר שנים מבעבע בה - להיות שחקנית.

מזל כהן בסופר בו היא עובדת | צילומים: שרון צור

וכיאה לילידת עפולה של שנות ה־60, פינוק זה לא אחת התכונות שנמצאות בארנסל שלה. לכן, למרות הגיל, המרחקים והעובדה שאין לה ניסיון רב בתחום הזה שמצריך הרבה סבלנות, היא לא נותנת לאף מכשול לעצור אותה. גם לעובדה שאין לה רישיון בשביל להגיע לאודישנים. "לאן שצריך אני מגיעה באוטובוסים. אם אני רוצה משהו אני אהפוך עולמות בשביל לעשות אותו", היא אומרת. ככה זה אצל כהן - מבחינתה כל האמצעים כשרים כל עוד לא מעורבב בהם חלב ובשר.

כהן כבר עשתה את צעדיה הראשונים בעולם הזוהר עם תפקידי ניצב בעונה השנייה של סדרת הדרמה 'כבודו' שעלתה לפני כחודש ב'יס', 'שנות ה־80' וסרט תדמית ל'אל על'. אחרי שמיצתה את תפקיד הניצבת, לאחרונה היא 'עלתה כיתה' ובימים אלו היא מחכה שיקראו לה לחזרות על תפקיד ראשון בצילומים לעונה החמישית של שנות ה־80 האהובה - סדרה שספק אם יש בית ישראלי שלא צפה בה. גם השתתפות בעונה השלישית של הסדרה המצליחה 'פאודה' נלקחת בחשבון. מאוחר מדי? היא מבחינתה רק התחילה והשמים הם הגבול.

טעם של עוד

כהן בת 65, נשואה, היא אם לחמישה ילדים וסבתא ל־11 נכדים, ילידת עפולה עילית להורים מתוניס וילדת סנדוויץ' לעוד שבעה אחים ששלושה מהם נפטרו. כיום היא עובדת ב'מכולת הבנים' והעובדה שהיא משמשת כבר 40 שנה כסדרנית, היא אומרת, זה בעיקר מתוך נוחות. אבל כמו בכל סרט, גם כאן הגיבורה בסוף מתעוררת ומבינה כי משהו בדרך התפספס. "התחלתי כקופאית בשק"ם. אחר כך עברתי ל'אוסם' כסדרנית ומשם התגלגלתי. הייתי היחידה בצפון, כל יום בעיר אחרת. אני אוהבת את העבודה הזו, אבל היא קשה. אני כבר בת 65 ועכשיו אני רוצה לנסות משהו אחר", היא מציינת.

כהן. גדלה בשכונת עפולה עלית

כשכהן אומרת "משהו אחר", היא מתכוונת בעיקר לקריירת המשחק שהחלה לבעבע בה. "למדתי חצי שנה תיאטרון משלב ב'בית פוזנק' ובתחילת השנה כבר נתחיל לעבוד על הצגה של חנוך לוין. נוסף על כך התחברתי לסוכנות הדוגמנות ומשחק TLV MODELS'. אני מנסה לקדם את עצמי", היא אומרת ומוכיחה שאף פעם לא מאוחר מדי להגשים חלומות.

את המעבר החד לקריירת המשחק עשתה דרך חבר קרוב, מני אסייג, אחיו של השחקן והקומיקאי שלום אסייג. מלבד הטייטל המחייב, אסייג הוא תסריטאי בכיר והכותב הראשי של הסדרה שנות ה־80. "אני חברה של מני המון שנים", היא מספרת איך הכל התחיל, "לפני ארבע שנים הוא פתח את קבוצת הפייסבוק 'צדיק וטוב לו' שתורמת לזולת ולקהילה ובכל פעם שנפגשנו הוא היה אומר לי 'נו מזליק'ה, בואי לימי צילום'. הוא חיפש ניצבים לסדרה והשנה החלטתי שאני הולכת. זה התחיל בתפקיד ניצבת שהיה מהנה ומצחיק ביותר ועכשיו מתקדם למשהו יותר משמעותי. הוא אמר לי שיש פרק של חינה מרוקאית והוא רוצה לתת לי שם תפקיד".

כאמור, תוכלו לראות אותה גם כניצבת בפאב אירי בעונה השנייה של הסדרה 'כבודו' של שלמה משיח ורוני ניניו המשודרת בימים אלה ב'יס'. "היינו שם 12 שעות והזמן עף. היה ממש כיף ואהבתי את החוויה. זה נתן לי טעם של עוד", היא מחייכת.

בסט של 'שנות ה־80' עם שלום ומני אסייג | צילום: אלבום פרטי

מאיפה הגיע הטוויסט הזה, פתאום בגיל 65 לנסות לפתח קריירת משחק?

"כולם אמרו לי 'מה, את כבר בת 65'. גם לבעלי זה היה מוזר, אני פתאום נעלמת לו ליום שלם והוא אומר לי 'למה את צריכה את זה'", היא צוחקת, "אם אני לא מגיע עד 7 בערב, ישר הוא מתקשר לשאול 'איפה את'. אבל זהו, אין לי ילדים קטנים ואין אחד שלא רוצה להגשים חלומות. כשהייתי צעירה עם חמישה ילדים זה לא משהו שיכולתי לחשוב עליו. וגם כילדה לא חלמתי על זה כי טיפלתי באחים שלי ועזרתי לאמא. הרצון הזה התפרץ בשנים האחרונות. בכל פעם שראיתי תוכנית או סדרה אמרתי, 'גם אני יכולה לשבת שם'".

תורמת לקהילה

כהן, שחקנית מתחילה, כבר מכוונת גבוה ונושאת עיניים לשחקניות מפורסמות כמו אוולין הגואל, אותה היא ממש מעריצה. "היא המודל לחיקוי שלי. אני רואה בה את עצמי", אומרת כהן, "היא גם התחילה לשחק בגיל מאוחר ולאט לאט התקדמה והיום היא משחקת בתיאטרון ובקולנוע ומקבלת תפקידים ראשיים".

איזה תפקיד היית רוצה לעשות?

"אני רוצה להגיע למעמד של אשה בתפקיד ראשי. זה החלום. אני מכוונת להצליח בזה בסדרות טלוויזיה וגם בסרטי קולנוע. אני יכולה לגלם דמויות דרמטיות וקומיות".

כהן. נוסעת באוטובוסים

מלבד המשחק כהן ידועה בעיר בעיקר בזכות תרומתה לקהילה וסריגתה המיוחדת על עצים. היא סרגה ביוזמתה על שמונה עצים בעיר, סרגה 40 כובעים לתינוקות בפגייה כמו גם 20 סלסלות עם ממתקים למחלקה אונקולוגית. "אני סורגת מגיל קטן. הרעיון לסרוג על עצים הגיע משפרה קורנפלד מ'האח הגדול'. זה הכיף שלי. להחזיק מסרגה זה תרפיה בשבילי", היא אומרת.

למרות העובדה שהיא נותנת מעצמה בלי לבקש תמורה, התחושה היא כי לכהן יש קצת 'בטן מלאה'. "אני מרגישה שלא כל כך מפרגנים לי בעיר", היא אומרת בעמימות, "יש פה אמנית בעפולה שמוכנה לעשות הכל בחינם ובהתנדבות ולא ממנפים את זה. אבא שלי זיכרונו לברכה תמיד תרם ונתן וזה הגיע ממנו".

מה החלום הגדול שלך?

"להתפתח כמובן בתחום המשחק, אבל פה בעיר החלום שלי הוא לסרוג על עץ בשדרה. שכולם יראו את העץ ויידעו שמזל כהן תפרה אותו בשבילם. אני חושבת שזה יוסיף המון".