רבותיי, ההיסטוריה חוזרת? עוד לא, אבל אין אוהד של הפועל בית שאן שלא מחכה לרגע שזה יקרה. בינתיים האוהדים יכולים רק להתרפק על סיפורי העבר של אותו עשור מופלא בשנות ה-90 – עלייה מליגה א' לליגה הארצית, מהארצית ללאומית וחמש עונות רצופות בליגה הראשונה. היו זמנים, מה שנקרא.

המאמן רפי בוסקילה ושחקניו (צילום: שרון צור)

אוהדי בית שאן הצעירים עוד לא נולדו כשמאיר כהן, איתן טייב, יורם בן גוזי, אלמוג חזן, שמעון דנן, מוריס אוזן, שמעון ביטון, אבי דנן ואחרים הובילו את המועדון לפסגות בלתי נשכחות. רק לשם השוואה, מאמן הקבוצה היום רפי בוסקילה רק סיים את התיכון כשהקבוצה פתחה את העונה השנייה שלה בליגה הראשונה. האוהדים הוותיקים זוכרים הכל והגעגועים לאותם ימי זוהר רק מתעצמים.

היום פותחת הקבוצה עונה חדשה בליגה ב'. לשפשף את העיניים ולא להאמין – בית שאן הגדולה בליגה הרביעית. אבל זו המציאות.  עד כמה שהיא כואבת עבור אוהדי הקבוצה, הם עדיין חייבים לשמור על אופטימיות כי הכוח של הכדורגל בעיר הוא כל כך חזק, שאין מצב שהאימפריה לא תחזור. האוהדים רק צריכים להאמין ולדחוף את הקבוצה בהמוניהם. משחק אחר משחק, שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. עד שזה יקרה. וזה יקרה.

הימים הגדולים יחזרו רק אם תהיה בעיר לכידות ורק אם איש אחד יתאמץ יותר ממה שהוא מתאמץ היום – ראש העיר ז'קי לוי. המפתח לחזרתה של האימפריה נמצא אצלו. ביכולת שלו לגייס משאבים כספיים או לחלופין להביא פילנתרופ שירכוש את המועדון. לוי צריך להבין שקבוצת כדורגל מצליחה תקפיץ את העיר ותשמח את תושביה הרבה יותר מהופעה של זמר כזה או אחר ביום העצמאות. ללוי אסור להיכשל בכך.

בית שאן נמצאת היום בידיים המקצועיות הכי טובות שיכלה לבקש – המאמן רפי בוסקילה. מדובר באיש חינוך ודמות ערכית, שישקיע את כל זמנו כדי לשמח את אוהדי הקבוצה. הוא הרכש הכי משמעותי של הקבוצה היום ורק הוא זה שעם קצת אמונה ומשאבים יגרום לאימפריה להכות בשנית.