בשלוש השנים האחרונות צמח באזור דור חדש של מאמנים צעירים ומבטיחים, כאלה שאפשר כבר עכשיו לסמן אותם כמועמדים לאמן בעתיד את הקבוצות הבוגרות באזור. אחד מהם הוא יובל שטרית בן ה־29 ממושב מיטב שבתענך, שבעונה שעברה העלה את קבוצת הנוער של הפועל אסי גלבוע מהליגה הארצית לליגה הלאומית. שטרית מאמן כבר שבע עונות במהלכן צבר הרבה ניסיון באימון ילדים, נערים ונוער וגם למד לא מעט מאחד המאמנים הגדולים של העמק זכי הרוניאן. אגב, האחרון טען כבר לפני ארבע שנים שלשטרית יש פוטנציאל להגיע רחוק.

יובל שטרית (צילום: שרון צור)

לצד הרזומה כמאמן במחלקה צעירה, לשטרית יש גם את מרכיבי האופי שיכולים לפלס את דרכו למעלה. הוא נחוש, מלא ביטחון עצמי וממוקד מטרה לעשות דרך כדי להצליח כמאמן. היום הוא כבר נחשב לאחד ממאמני הנוער הטובים בצפון, תואר שבהחלט יעזור לו בקרוב לעשות את המעבר לאימון קבוצה בוגרת. אבל עד שזה יקרה הוא לקח על עצמו העונה אתגר חדש – להוביל את קבוצת הנוער של הפועל אכסאל לעלייה מהליגה המחוזית לליגה הארצית. באתגר הזה הוא עמד בתוך חודש, כשקבוצת הנוער של אכסאל העפילה לאחר הגרלה לליגה הארצית. לכן, האתגר של שטרית בעונה הקרובה יהיה להמשיך לקדם שחקנים ולנסות להפתיע עם אכסאל. לצד האימון הוא ינהל עם זכי הרוניאן את מחלקת הנוער של הפועל אסי גלבוע.

פציעה קשה

המנהל המקצועי של הפועל אכסאל, אסלאם כנען, ידע בדיוק למה הוא רוצה את שטרית אצלו. שמו של המאמן ממיטב הולך לפניו לא רק בגלל היותו מקצועי מאוד, אלא גם בגלל שהוא מאמן עם גישה נכונה לבני נוער ויכולת למקסם את היכולות של שחקניו.

שטרית נולד במושב ברק בתענך שבגלבוע. לכדורגל הגיע בזכות אחד החלוצים הגדולים בתולדות העיר צפת, אשר סויסה, שהיה כוכב גדול בשנות ה־60 ואף שיחק במשך שתי עונות במכבי חיפה. "אשר הוא אח של סבתא שלי וכשהייתי ילד היה לו בית ספר לכדורגל בצפת. הוא גם היה מגיע הרבה אלינו למושב והיה מלמד אותי לשחק. ככה נמשכתי לכדורגל", סיפר שטרית.

כשהיה בן שש כבר היה ברור שהוא יגיע למגרש של אסי גלבוע. זכי הרוניאן היה זה שלימד אותו יסודות בבית הספר לכדורגל, אחר כך אימנו אותו נביל זועבי, אלון דוד ויאיר סילקו. בגיל נוער סיים לשחק, בגלל פציעה. "הייתי שחקן מה שנקרא 'כולבויניק'", סיפר שטרית, "כשהיה צריך חלוץ הייתי חלוץ, אם היה חסר מגן הייתי מגן, אם היה חסר קשר הייתי קשר. הייתי הכל. בעיקר שיחקתי כקשר. בגיל נוער סבלתי מפציעה טורדנית בקרסול שהסתבכה. היו לי הרבה דלקות. זה הביא אותי למצב שאם הייתי מתאמן, למחרת כבר הייתי צולע. לכן הפסקתי לשחק. רק לפני שנתיים עשיתי ניתוח לטפל בבעיה".

את השירות הצבאי עשה בתותחנים, דבר שאפשר לו לצאת לווינגייט לעשות קורס מדריכי כדורגל. כשסיים את חובתו למדינה הלך לאמן בבית הספר לכדורגל של אסי גלבוע. "כבר בצבא כיוונתי את עצמי להיות מאמן. באותה תקופה אהבתי מאוד את המאמן הפורטוגלי מוריניו, שאז היה המאמן הכי מצליח בעולם. בשנה השנייה שלי כמאמן אימנתי קבוצת ליגה ראשונה, ילדים ב', וזכינו באליפות הליגה. ההישג הזה גרם לי להאמין בעצמי. הייתי בן 23 עם המון שאיפות להתקדם. המשכתי עם אותו שנתון עד סוף נערים א'. שנה לאחר מכן קיבלתי לאמן את קבוצת הנוער. זה היה בדיוק כמו התסריט שבניתי לעצמי. בשנה השנייה העפלנו לליגה הלאומית, כשבין לבין עזרתי לקבוצה הבוגרת במשך תקופות קצרות".

שטרית. "הייתי שחקן מה שנקרא 'כולבויניק'"

היות שהוא בחור שאפתן הוא הבין מהר מאוד שכדי להתקדם בכדורגל חשוב להשתלם (עשה קורס מאמני קואורדינציה אצל ד"ר מרק ורטהיים), ללמוד ממאמנים מצליחים ולרכוש תעודות. שטרית הוא בין המאמנים הבודדים באזור שמחזיק בתעודת מאמן-עלית. התעודה היחידה שחסרה לו היא 'פרו', אותה הוא מקווה להשלים במהלך השנה.

שבע שנים אתה מאמן נוער. מתי בוגרים?

"סירבתי הקיץ להצעה מקבוצה בליגה ב', אבל אני כבר רואה את עצמי בשל לאמן קבוצה בוגרת. סירבתי להצעה כי אני רוצה לאמן קבוצה שיהיו בה אתגר ותנאים טובים. לא רוצה לאמן קבוצה בוגרת בכל מחיר. הרבה מאמנים צעירים נכנסים היום לכל דלת שנפתחת להם בלי לחשוב פעמיים. רובם נכשלים ואחר כך הם צריכים להתמודד עם הכישלון הזה וזה לא פשוט. אני לא אומר שאני מחפש את הבטוח, אבל חשוב שהפעם הראשונה שלי כמאמן בוגרים תאפשר לי להביא את עצמי לידי ביטוי בלי להתעסק בבעיות מסביב. מעטפת ניהולית טובה חשובה להצלחת מאמן בכלל ובמיוחד מאמן צעיר".

נחוש להצליח

הוא מעיד על עצמו שהוא מעריץ את מאמן ליברפול הגרמני יורגן קלופ ושפילוסופיית האימון שלו שמה דגש על התקפה. "אני אוהב שחקנים אינטליגנטיים ופחות כישרוניים. המשחק מתחלק לשני מצבים, האחד כשהכדור ברגליים של הקבוצה שלי והשני כשהכדור ברגלי הקבוצה היריבה. אני אוהב שהקבוצה שלי לוחצת בחלק הקדמי. אני רוצה שהקבוצה שלי תלחץ בחלק הקדמי כמו ליברפול ותשחק הגנה נסוגה כמו אתלטיקו מדריד. בגדול כל מאמן חולם שהקבוצה שלו תניע כדור בקצב של ברצלונה. למרות שנתתי דוגמאות מהרמות הכי גבוהות, אני מאמין שאפשר להטמיע עקרונות בכל קבוצה, ילדים ובוגרים. זה אפשרי".

מה כל כך מיוחד במאמן ליברפול שאתה מעריץ אותו?

"התשוקה שלו למשחק והאופן שבו הוא מצליח להדביק את השחקנים ולהטריף אותם. אני כבר שש שנים מחובר אליו, מאז שאימן את דורטמונט היתה לי הרגשה שהוא יהפוך למאמן גדול באירופה. והנה, בעונה שעברה הוא זכה בליגת האלופות. יש לי חלום גדול לנהל איתו שיחה אחד על אחד ולהיות בתדרוך שלו לפני משחק". 

איפה תהיה בעוד חמש שנים?

"אני מקווה שבשנים הקרובות אהיה מאמן בוגרים, כשהמטרה היא להתקדם לליגת העל. אני אוכיח לכולם שבסופו של דבר כישורים עולים על קשרים. לא הייתי כדורגלן בליגת העל, אני לא מכיר בעלים של קבוצות ואני לא כל היום מדבר בטלפון עם מאמנים בכירים. אני מאמין בעצמי, ביכולות שלי ובדרך שבחרתי. העבודה שלי תקדם אותי לאן שאני שואף להגיע. גם מוריניו הגדול לא היה כוכב כדורגל והגיע הכי רחוק. גם פה בארץ לא חסרות דוגמאות כמו אברהם גרנט ואלי גוטמן שלא היו כוכבי כדורגל, אבל הצליחו כמאמנים. יש לי רצון בלתי נגמר להצליח".  

שטרית. גדל תחת זכי הרוניאן

אסי זה בית

בתום העונה שעברה שטרית היה משוכנע שלאור ההצלחה שלו עם קבוצת הנוער הוא יקבל שדרוג ויקבל את המפתחות לאמן את הפועל אסי גלבוע מליגה א' צפון. אך במהלך הקיץ פרץ סכסוך גדול בין המועצה האזורית הגלבוע למועדון והתוכנית השתבשה.

איך אתה מסביר את מה שקרה באסי גלבוע בקיץ הזה?

"אסי גלבוע זה הבית שלי. אימנתי מעל 100 ילדים ונערים במועדון בשבע השנים האחרונות. המועדון קיבל מכה בקיץ והעובדה שהוא ממשיך להתקיים היא דבר חשוב. יחד עם זאת היתה לי שאיפה בעונה הזו לאמן את אסי גלבוע בליגה א', בטח אחרי ההצלחה הגדולה עם קבוצת הנוער. לצערי זה לא קרה בגלל אי הוודאות שהיתה סביב הקבוצה".

מה זכי הרוניאן בשבילך?

"הוא אישיות כדורגל עם המון זכויות בגלבוע, בעפולה ובכלל בצפון. הוא הקים מאפס את מחלקת הנוער של אסי גלבוע. היו שנים שהוא עבד בתנאים לא קלים. עצם העובדה שמחלקת הנוער התקדמה, גם אם זה לאט לאט, היא תוצאה של עבודה נכונה וניהול מקצועי נכון של זכי".

מרוצה באכסאל?

"יש שם שני אנשים שרוצים מאוד להצליח: הבעלים אמיר אסעד והמנהל המקצועי אסלאם כנען. כבר בפגישה הראשונה נוצרה כימיה טובה שגרמה לי להצטרף אליהם לאתגר, שהוא לקחת את מחלקת הנוער הכי גבוה שאפשר. יש שם תנאים טובים. אני מעריך שבשנים הקרובות מחלקת הנוער של אכסאל תהיה אחת המובילות באזור".