רמות נפתלי / בור המים של מצודת הונין
אזור הגליל נחשב יעד מושך במיוחד עבור חובבי הטיולים הרטובים, שלא יכולים לסיים טיול מבלי שטבלו במקור מים טבעי. תחביב שנעשה יותר פופולרי עם סיום החורף ועליית הטמפרטורות שגורמת לרבים להתרענן במהלך הטיול בכניסה למים הצוננים, בעוד שבימי הפסח קשה למצוא קו"ב מים בנחלים ובמעיינות שלא נכבש על ידי עשרות מטיילים. קיים מקווה מים קטן וחבוי יחסית שמעטים מגיעים אליו: בור המים של מצודת הונין.

מצודת הונין. צילום: אפי שריר
מצודת הונין נמצאת על רכס הרי נפתלי בקרבת גבול הלבנון. סמוכה למושב מרגליות וידועה גם כמצודת מרגליות או בשמה הקדום שאטו־נף (מצודה חדשה, בצרפתית), השם הונין הוא שמו של כפר ערבי ששכן במקום עד 1948. המצודה נבנתה בידי הצלבנים במאה ה־12 ושוקמה בראשית המאה ה־18. במקום מבנה ארכיאולוגי מרשים הכולל כמה חדרים, ולמרות שהכניסה אליו מצריכה טיפוס קל על אבני הכניסה, לאחר שנכנסים אפשר להתרוצץ בין החדרים ללא קושי.

למי שלא מכיר, קל לפספס את בור המים שנמצא בחלק האחורי של המבצר וכדי להגיע אליו יש צורך לעקוף את המבנה משמאל או לחלופין לעבור דרך החדר הראשי ולצאת מהדלת האחורית. מתוך חור קטן בקרקע מבצבץ סולם ברזל. הירידה לבור מיועדת לאמיצים בלבד. הסולם עצמו יורד יותר מארבעה מטרים מתחת לקרקע ומסתיים ממש למרגלות בור מים צלולים וקרים. לא מדובר בנביעה אלא בניקוז של מי הגשמים. אחרי חורף גשום עומק המים בבור יכול להגיע ליותר משני מטרים. השנה עומקם קרוב יותר למטר. מומלץ להביא פנס, כיוון שאור השמש כמעט שלא חודר פנימה, מסיבה זו המים תמיד קרים.

המצודה נמצאת בנקודת נוף אסטרטגית. ממש מולה, מצידו המזרחי של כביש 9977, נחנכה בתחילת השנה נקודת תצפית על עמק החולה והרי הגולן המוקדשת לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף אמנון ליפקין שחק ז"ל. במקום מוצב פסל הברזל, "אחריי", של האמנית אורנה בן־עמי. מצידה השני של המצודה אפשר להשקיף מעבר לגבול על שטח לבנון ומי שיבחר לטפס על גג המצודה יוכל ליהנות מנוף אינסופי.

לא הרחק מהמקום נמצאת אנדרטה אחרת, נקודת ציון חשובה בטיול של חובבי היסטוריה ציונית, פסל הארי השואג המוצב בבית העלמין של כפר גלעדי לזכר הרוגי הקרב על תל חי. חובבי הפסלים ייהנו גם מ"גן הפסלים" שביל של קצת פחות מקילומטר המתחיל בסמוך לדרך נוף הרי נפתלי, שהפנייה אליה נמצאת קצת מזרחית מהפנייה למצודת הונין, במורד הדרך לכפר גלעדי.
אז איך מגיעים? יש לנסוע על כביש 90 לכיוון מטולה ולפנות מערבה בצומת מכללת תל־חי אל כביש 9977. אחרי כחמישה קילומטר נגיע לפנייה שמאלה למושב מרגליות. ובערך 300 מטרים אחרי הפנייה שוכנת המצודה מצידנו השמאלי של הכביש.
(בועז כתבן)

המעין הנסתר. צילום: שרון צור

יבנאל / המעיין הנסתר
אמרה חסידית מליצית גורסת שחסיד שטבל במעיין תרפ"ו, זוכה גם לתרפ"ו אורות. החסידים, מרביתם תושבי המושבה יבנאל, מקבילים את סגולות הטבילה במעיין לסגולות הטבילה במקווה, בו המים נחשבים למטהרים. מעיין תרפ"ו התגלה בשנה הזו (1925) ועל כן הוא מכונה כך, אם כי בשפת יום־יום חסידי ברסלב אומרים פשוט "המעיין". מימיו אינם משמשים לשתייה אלא רק לרחצה או טבילה, והם מגיעים ממעיין שרונה שנמצא מעליו, במעלה הר. למעיין תרפ"ו מגיעים בעיקר חסידי ברסלב המקומיים, שנוהגים לטבול בו מדי יום שישי, לכבוד שבת קודש, אבל גם בימים רגילים.

אחד השיאים במקום הוא בליל שבועות, הלילה שבו עוסקים רק בלימוד התורה ולא ישנים. קצת לפני הנץ החמה הם פוקדים את המעיין בשיירה ארוכה, ושם טובלים ומיטהרים.

מדובר במעיין שנוצר מנביעה של מעיין שרונה שמתרכזת כולה פחות או יותר בגודל של גיגית שמימיה מגיעים לטובלים עד לאזור המותן. מול המעיין נשקף נוף פסטורלי מרהיב, ולמרות שהטבילה איננה במים עמוקים, ובטח שאינה מאפשרת לשחות, למעיין תרפ"ו מייחסים סגולות רוחניות, והחסידים מעידים שההכנה לתפילה או לכבוד שבת היא לא אותו דבר בלעדי הטבילה. הוא נחשב למעיין נסתר בעיקר בגלל מיקומו – בצידו הימני של שביל לא מוסדר, שמשני צדדיו צמחייה פראית ושטחי מרעה לעדרים הסמוכים.

בצידה השני של המושבה, קרוב לבית העלמין בו קבור האדמו"ר אליעזר שלמה שיק זצ"ל, מתחבא מעיין נוסף, עין יבנאל שהפתח אליו נמצא בתוך הר. אמנם הפתח צר וקטן, אך לנכנסים מובטחת חוויית טבילה מהנה במערה שבה בריכה שמגיעה עד לגובה של מטר. חוץ מזה אפשר תמיד ליהנות מהכלניות שפורחות באביב, הנוף הפראי באזור היישוב שרונה שנמצא מעל יבנאל או לנסוע כ־20 דקות עד לכנרת וטבריה.

אז איך מגיעים? למעיין אין דרכי הגעה מסומנות או שילוט מסודר ולכן הפוקדים את המקום נעזרים בתושבים המקומיים. לנוסעים בכביש 65 (חדרה־עפולה), בצומת כפר תבור פונים לכיוון מזרח, לכיוון היישובים שרונה ויבניאל. אחרי שעוברים את שרונה ממשיכים ליבניאל ובפנייה השנייה (אחרי שכונת בית־גן) פונים ימינה וממשיכים ישר עד לצומת טי בה פונים ימינה וממשיכים ישר במשך מספר דקות. המעיין נמצא בצד ימין של הדרך, בין העצים והעשבייה הפראית. למגיעים מכביש 767 (מכיוון טבריה, רכס הפוריות ואלומות) בכיכר הראשונה ביישוב פונים ימינה, ממשיכים ישר עד לכיכר הראשונה בה פונים שמאלה וממשיכים ישר עד לצומת טי בה פונים ימינה וממשיכים ישר במשך כעשר דקות. המעיין נמצא בצידה הימני של הדרך.
(אתי דור־נחום)

עין יזרעאל. צילום: שרון צור

עמק יזרעאל / הולכים במים
רוב האנשים המגיעים לטייל באזור מכירים היטב את תל יזרעאל, לשם מגיעות משפחות לפיקניק ולטיולים רגליים. אולם את עין יזרעאל, שנמצא לא רחוק משם ובסמוך לו נמצאת בריכה גדולה, לא ממש מכירים. המקום מוזכר במקרא כזירת ההיערכות לקרב הגורלי בין המלך שאול לפלישתים בהר הגלבוע - "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כ"ט א').

שנים אחר כך אנשי 'ההגנה' התחבאו בדיוק במקום הזה. השמועות מספרות שלא מעט סיפורי אהבה החלו במקום, ומשפחות רבות התחילו את דרכן, בסמוך למקום הרומנטי.

המקום מלא מים, מוצל, נעים ורומנטי, במיוחד בשעות הערב והלילה כשלא נמצאים באזור אנשים. המבנה המיוחד מביא למקום זוגות המבקשים שקט ולהתרחק ממקומות הומי אדם. בקיץ אפשר למצוא במקום בודדים וזוגות המגיעים לשחייה לילית, יש במקום אפשרות לערוך פיקניק ואף להבעיר מדורה. בלב בריכת המעיין ניצב בית משאבה נטוש. ניתן להגיע אליו ב'גשר אבנים' קטן ונחמד בצד הצפוני של הבריכה.

בסמוך למקום נמצא תל יזרעאל המפורסם. לא רחוק משם נמצאת גם האנדרטה המרשימה לחללי קרבות האזור בתש"ח ולבני ההכשרה שהקימה את קיבוץ יזרעאל הסמוך.

אז איך מגיעים? מעפולה נוסעים על כביש 71 לכיוון עמק חרוד - בית שאן. אחרי 7 קילומטר מגיעים לצומת נבות ופונים ימינה. אחרי קילומטר מבחינים מימין בשלט מע"צ המזהיר מפני החלקה, שם מתחיל מימין שביל רחב מסומן כחול. יורדים לשביל. נוסעים בשביל הכחול כקילומטר וחצי, עד שמגיעים לקבוצה גדולה של עצי אקליפטוס, ביניהם הבריכה.

(ורד לוי)