צילום: שרון צור

אתמול נפל דבר בכדורגל הישראלי, אבל לצערי ולצער רבים כמותי העולם שותק. הפועל בית שאן, מעצמת כדורגל אדירה, לא הופיעה למשחק ליגה, ירדה לליגה ב' וככל הנראה תתפרק בגלל חובות כבדים. איך אומרים, ההיסטוריה חוזרת.

לא נתפס שהמועדון הזה בעיר שהכדורגל אצלה הוא ברמה של דת מתרסקת לרסיסים ולאף אחד, כך נדמה לי, לא ממש איכפת. כלומר, אלה שצריכים היו למנוע את ההתרסקות הזו היו צריכים לעשות הרבה יותר כדי שלא נגיע לרגע האומלל הזה. חבל שלא הקשיבו לזעקת האוהדים כשהיה עוד זמן.

כמי שמסקר ספורט כבר למעלה מ-20 שנה וכמי שהכדורגל הוא חלק בלתי נפרד מחייו מאז שהוא זוכר את עצמו עבורי היום הזה הוא יום עצוב. בית שאן זה לא עוד מועדון, זו לא עוד סתם קבוצה. אסור היה להביא אותה למצב הזה. כואב לי על הקבוצה, על השחקנים, על החברים שלי שאוהדים אותה ובכלל על העיר שאני כל כך אוהב לבקר בה.

בית לא מחריבים בגלל שנאת אחים ואינטרסים פוליטיים. הלו, אתם חיים באותו מקום, אתם גדלתם באותה שכונה ורחוב, אתם עברתם יחד קטיושות, חדירות מחבלים ופיגועים, אתם צריכים להיות פטריוטים. אין בעיה עם מחלוקות, אבל יש פרות קדושות בהן לא נוגעים. יש דברים כמו קבוצת כדורגל עירונית שהיא מעל לכל שיקול ואינטרס.

קשה לדמיין את העיר בית שאן בלי קבוצת כדורגל. זה בלתי נתפס. זה כמו לקחת למישהו את הלב ולצפות ממנו להמשיך לחיות.

אין ספק שמה שקרה לקבוצה צריך לתחקר. לבדוק מכל זווית אפשרית. לא כדי שיהיה את מי להאשים, אלא כדי שהטעויות לא יחזרו על עצמן. כדי שמעז ייצא מתוק.

העתיד כרגע לא ברור, אבל למרות הכאב העצום צריך להתאושש מהר ולעשות מעשה שיציל את הקבוצה. יש כוחות חזקים בעיר, משחקני עבר ועד אנשי עסקים רציניים וכמובן אבי לוי האחד והיחיד. כולם צריכים להתאחד וכעוף החול להתרומם מחדש. זה אפשרי.

ועוד דבר, תפסיקו להאשים את ראש העיר רפי בן שטרית.