סוסנה שפיר בביתה. "היום אני מקפידה מאוד" (צילום: שרון צור)

לפני כארבעה חודשים חולצה תושבת נצרת עילית סוסנה שפיר (48) מביתה באמצעות מנוף מיוחד והובהלה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים העמק. שפיר, ששקלה אז יותר מ-250 קילו, נפלה בביתה ואי אפשר היה לפנותה בדרך אחרת בשל עודף המשקל ממנו היא סובלת.

בסופו של דבר היא עברה ניתוח לקיצור קיבה, נפרדה מכ-100 קילו ושבה לחיים. "החיים שלי ניצלו", היא אומרת בהתרגשות.

באותו יום שבת בחודש ינואר התקבלה במוקד העירוני קריאה של תושבת העיר, שבה דווח כי היא סובלת מקוצר נשימה ונזקקת לטיפול רפואי, אך אינה יכולה לצאת מביתה בשל משקל חריג. צוותי מד"א שהגיעו למקום בתוך דקות ספורות עמדו חסרי אונים לנוכח המצב.

גם צוות כיבוי אש לא היה יכול לסייע בהיעדר ציוד מתאים לחילוץ. למקום הגיעו גם נציגי פיקוד עורף צפון וראש העיר רונן פלוט, שרתם לעניין את קבלן העירייה כדי שיחפש מנוף המתאים לנשיאת משקל של מעל 250 ק"ג. יש לציין כי כשכוחות החילוץ הגיעו הם אף העריכו את משקלה בכמעט 300 ק"ג.

מבצע החילוץ הלא שגרתי נמשך למעלה משש שעות ובסיומו פונתה שפיר אל בית חולים העמק בעפולה, שם עברה סדרת בדיקות. בתום הבדיקות התברר כי לא נגרם לה נזק ממשי, אך היא חייבת לרדת במשקל כי נשקפת סכנה לחייה.

רוב חייה סבלה שפיר מעודף משקל, אך מצבה החמיר בשנים האחרונות. "בעשור האחרון אני שוקלת מעל 100 ק"ג", היא מספרת, "ככל שעליתי במשקל בתקופה הזו, ככה המצב הגופני והבריאותי שלי החמיר. הגעתי למצב מאוד לא פשוט שלא הצלחתי ללכת לשירותים, פשוט שכבתי על המיטה בלי לזוז. מי שלא עבר את זה לא יכול להבין בכלל".

עודף המשקל מנע ממנה לצאת ולראות אנשים, במיוחד בתקופה שבה הגיעה למשקל מרבי. היא נאלצה להישאר בביתה, ולהימנע מכל מה שאדם רגיל עושה. היא זכתה אמנם לביקורי חברים ובני משפחה, אבל לא היתה לה איכות חיים, לדבריה. לא פעם היא שקלה לעבור ניתוח, בעקבות המלצה של רופאת משפחה, אך היא לא מיהרה לעבור את ההליך הרפואי.

"ניסיתי לרזות לפני הניתוח, אבל לא הצלחתי", היא מציינת, "עשיתי דיאטה שדיאטנית נתנה לי ופעלתי לפי ההוראות, אבל יום אחד, אחרי שעליתי שוב במשקל, לא יכולתי לזוז. הייתי צריכה לעבור ניתוח כי לא היתה לי ברירה אחרת, לא הצלחתי לקום מהמיטה. מזמן רציתי לעשות ניתוח כי סבלתי מההשמנה, אבל פחדתי מאוד ולכן לא הסכמתי".

ניתוח דחוף

ואכן, בהמלצת הרופאה שלה, הגיעה שפיר למרכז לטיפול בהשמנת יתר בבית חולים העמק, שם טיפל בה ד"ר אורי קפלן, כירורג בכיר במחלקה כירורגית ב' וממלא מקום מנהל המרכז. "סוסנה הגיעה אלינו עוד לפני הנפילה והחילוץ במנוף, והחלטנו לאחר לבטים לבצע ניתוח. קבענו לה תור, אבל שבועיים לפני כן היא נפלה והגיעה אל בית החולים. אחרי שראינו שהיא בסדר בעקבות הנפילה, הבנו שבעצם הבעיה האמיתית שלה זה עודף המשקל ושהיא בסכנת חיים", משחזר ד"ר קפלן.

סוסנה שפיר (צילום: שרון צור)

נסיבות הנפילה והחילוץ שינו את תפיסתה לגבי ניתוח. "ביום אחד נפלתי, לקחו אותי לבית החולים עם מנוף והבנתי שאין לי ברירה - או שאני אמות בבית או שאני עוברת ניתוח ומתחילה לשפר את איכות חיי", היא אומרת, "כל הסיטואציה הזו של המנוף וההמולה שהיתה סביב איך לחלץ אותי מהבית, גרמה לי לאי נעימות ולקושי. זו היתה סיטואציה קשה מאוד עבורי".

הרופאים ובראשם פרופסור קופלמן, מנהל המחלקה, החליטו על ניתוח בריאטרי - ניתוח שרוול קיבה. כיוון שלא היה אפשר להחזירה הביתה בשל עודף המשקל, נשארה שפיר באשפוז כשבועיים עד לניתוח. "המזל שלי שד"ר קפלן לקח אותי לניתוח, למרות שבמשקל כזה בהתחלה לא הסכימו שאעבור ניתוח, אלא רצו שקודם כל אני אוריד במשקל. ד"ר קפלן ראה שאין ברירה אלא לעבור ניתוח, למרות שפחד שזה לא יצליח. הוא בעצם הציל את החיים שלי".  

מהלך הניתוח לא היה פשוט, וגם תקופת השיקום לאחריו לא היתה קלה. מיד לאחר הניתוח הוחזרה שפיר למחלקה כירורגית ב', שם נזקקה לסיוע סיעודי צמוד. "היא לא הצליחה ללכת ולעמוד על הרגליים, והצוות הסיעודי של המחלקה נאלץ לטפל בה 24 שעות ביממה, בשיתוף פיזיותרפיסטים", מסביר ד"ר קפלן, "כולם התגייסו יחד למען מטרה אחת - להציל את החיים של סוסנה. היינו צריכים ללמד אותה הכל מהתחלה - לקום מהמיטה וללכת לאט לאט".

שפיר זוכרת היטב את התקופה הקשה הזו."צוות בית החולים ניסה להרים אותי על הרגליים", היא מספרת, "אני מטופלת לא פשוטה והיה להם קשה איתי, אבל הם השתדלו מאוד והצליחו בסוף. צוות השיקום, הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק עזרו לי מאוד. הם התעקשו איתי על הליכה, וכך הצלחתי להוריד הרבה ממשקלי".

אחרי תקופה ארוכה של חודשיים וחצי אשפוז בבית חולים, במהלכם השילה כ-100 ק"ג ממשקלה, שוחררה שפיר לביתה. "נכון לרגע שבו השתחררתי מבית החולים, שקלתי 164 ק"ג", היא מציינת בהתרגשות, "מאז אני כבר כמה שבועות בבית ואין לי משקל אז אני לא יודעת כמה אני שוקלת, אבל אני מניחה שנשארתי אותו הדבר, או שאפילו ירדתי. היום אני הולכת עם הליכון, יורדת במדרגות ומטיילת בחוץ. כל זה הצליח בזכות הצוות בבית החולים. כולם התרשמו שהצלחתי להוריד כ-100 ק"ג בזמן קצר יחסית של חודשיים וחצי".

שפיר מרגישה כאילו נולדה מחדש ומציינת כי אורח חייה השתנה לחלוטין. "היום אני מקפידה מאוד", היא אומרת, "דיאטנית מגיעה אליי, אני אוכלת 5-4 ארוחות קטנות ביום, בבוקר אני עושה פיזיותרפיה בבית עם פיזיותרפיסט שמגיע אליי פעמיים בשבוע ומראה לי תרגילים, ואני מבצעת תרגילים שלימדו אותי בבית החולים. בערב אני מטיילת בחוץ עם האחיינים שלי. אלה חיים אחרים לגמרי, אחרי שכמעט מתתי ולא חייתי חיים נורמליים בכלל, פתאום חזרו לי החיים", היא אומרת בחיוך.