תוכנית ייחודית בשם 'המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת' החלה לקרום עור וגידים בימים אלה, ומתוכננת להתחיל באוגוסט הקרוב במכללת עמק יזרעאל. הסטודנטים שייקחו בה חלק - 15 יהודים ו־15 דוברי ערבית (מוסלמים, נוצרים, בדואים ודרוזים) - יגורו במעונות הסמוכים. המדרשה תהווה מרחב חינוכי לצעירים בני 28-18 מכל הארץ - בנים ובנות, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, בני כל המעמדות והמגזרים - ותעסוק בפיתוח המנהיגות של הדור הבא ובהקניית כלים לשינוי חברתי.

ויסאם פלאח, רז קרני ועדיאל בר־שלום. רוצים לחיות אחרת (צילום: שרון צור)

בראש המדרשה עומדים כשמונה חברים ממגזרים שונים - וביניהם חרדי, מוסלמית, בדואי, נוצרי - ועוד כ־70 מתנדבים, שכולם מצהירים: "אנחנו רוצים לחיות אחרת". הם שבים ומדגישים כי אינם גורם פוליטי וכי מטרתם היא ליצור חיים משותפים דרך היכרות מקרוב עם האחר וגישור על פערים ועל הבדלי תרבות. "יש לנו חיים משותפים ובעיות משותפות - וכל אחד מאיתנו צריך לזוז קצת, כדי שנוכל לחיות יחד", הם אומרים.

לא מכירים את השכנים

רז קרני (46), יזם חברתי ועסקי המתגורר בשמשית, הוא האיש שהגה את הרעיון. "אני חושב שהרבה מאוד אנשים חשבו על זה, אבל פחדו לעשות זאת - כי יש פה הרבה מאוד סיכונים", הוא אומר. "אחת התחושות שבזכותן החלטתי להיות אחד ממובילי המהלך היא שאני מזהה את ההתקבצות שלנו, כל אחד בקבוצה שלו. אני גר בשמשית 18 שנה ועד כה מעולם לא ישב אצלי שכן מהיישוב הסמוך ושתה קפה - אפילו לא פעם אחת. וגם אני לא ישבתי אצלו".

קרני מספר איך התגבש אצלו רעיון הקמת המדרשה. "לקראת השחרור מהצבא התחלתי לעסוק בנושא של גיוס הבדואים, ושם הבנתי עד כמה אנחנו מנותקים", הוא מטעים. "זה משהו שלא הבחנתי בו לפני כן, שאני גר ליד שכנים בדואים והילדים שלי לא מכירים אותם. התחלתי בתוכנית של 'שכנים ונפגשים' בזרזיר ובשמשית, ואחר כך הבנו שצריך לעשות משהו יותר רחב. הייחוד הוא שאנחנו רוצים להשריש את זה בצעירים. יש לנו שיתוף פעולה מלא עם עמותת 'מעשה', המתמחה בהצמחת מנהיגות בפריפריה, ועם מכללת עמק יזרעאל, שבה הלימודים יתנהלו. החזון הוא לייצר רשת מדרשות ארצית, שתבוא עם המסר של ישראליות משותפת".

עדיאל בר־שלום (36), מנהל כפר הנוער 'נווה עמיאל' בשדה יעקב, החליט עם הזמן להצטרף אליו. "אני גדלתי כל החיים בחממת הציוניות הדתית ותמיד היה חסר לי החיבור לעוד מגזרים ואוכלוסיות", הוא מסביר. "כשרז פנה אלי, הבנתי שיש פספוס בכך שאנחנו גרים יחד באזור הצפון עם הרבה מאוד אוכלוסיות - ולא באמת מכירים אותן. הרי ככל שמתקרבים יותר ומורידים את המחיצות, מגלים שרב המשותף על המפריד".

לבר־שלום, שהוא מסורתי וחובש כיפה, לקח זמן להצטרף ליוזמה. "אני ימני ודתי, אבל זה לא סותר את הדברים. אני חושב שכל אחד יכול לשמור על המקום שממנו בא - אבל כן ללמוד לחיות יחד. הקירבה מפחידה אותנו, אבל כשזה קורה בפועל - מבינים שהשד לא כזה נורא. צריך להעביר את המסר הזה לבני הנוער, כי אם בני נוער הולכים למדרשה משותפת ולומדים על ערכים בחברה הישראלית, גם אם הם לא מסכימים על הכל - הם יהיו הרבה יותר פתוחים לקבל אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית".

להפסיק את הפילוג

ויסאם פלאח, עורך דין מהיישוב רומת אל־הייב, הצטרף למיזם בעקבות היכרותו עם קרני בתוכנית 'שכנים נפגשים'. "כל אחד מבני הנוער מגיע עם הזהות שלו - ואנחנו נעזור להם להעצים ולעצב את הזהות שלהם", הוא אומר. "אם אני בא כצ'רקסי או כנוצרי, אני לא צריך להתבייש בזה. צריך לבוא בגאווה ולהוכיח שאפשר לשמור על הזהות ולהיות גאה בה, לחיות יחד בכבוד ובשוויון - ולבנות אמון, שזה דבר מרכזי בתכנים שלנו". וקרני מוסיף: "אתה לא יכול להשתלב בתוך חברה אם אתה לא נאמן לזהות שלך. האנשים שאנחנו מקבלים למדרשה הם כאלה שנאמנים לזהות שלהם וגאים בה. הם לא רוצים להיות מישהו אחר".

לדברי עו"ד פלאח, אם הם לא יקומו ויעשו מעשה - החברה הישראלית תמשיך לצעוד לאחור: "מבחינת גיבוש, עיצוב זהות וחיים משותפים, אנחנו בנסיגה - וצריך לבלום את זה".

קרני מסכים: "אם ההידרדרות הזאת תימשך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו באירועים קשים מאוד, שאחריהם נתעורר ונשאל את עצמנו - איפה היינו?"

"כל אחד צריך לזוז קצת". הצוות המוביל (צילום: שרון צור)

פלאח מודה שמבחינתו, החברה הישראלית היא גזענית. "יש בה גורמים דומיננטיים מאוד, שבאים מהמנהיגות של המדינה, ואני מדבר על כולם - המנהיגות הערבית וגם היהודית היא מסתגרת ויוצרת מחלוקת. השינוי צריך לבוא מהשטח".

השניים מביאים כדוגמה את העובדה שבעיר עפולה לא ראו בעין יפה את האפשרות שערבים יבואו לגור בעיר. "למי נוח לגור בתוך שכונה שבה לא אוהבים אותו? כשהייתי סטודנט בתל אביב, שכרתי דירה עם חבר. יום אחד קיבלתי טלפון מהעירייה. ביקשו מאיתנו לפנות את הדירה, כי השכנים מתלוננים שיש דיירים ערבים בשכונה. זה כואב מאוד". 

קרני מוסיף שחלק מהבעיה היא הבּורוּת. "כאן התעוררתי ברמה האישית - כי גם הילדים שלי, שכּל החיים מתייחסים לערבית כאל שפת האויב והמחבלים, עלולים לפחד מהערבים. לכן חשוב לנו שהצעירים ילמדו במדרשה גם את השפה".

לדברי פלאח, מטרתם בתוכנית היא לבנות מנהיגות שמאמינה בחיים משותפים ורואה את האחר בגובה העיניים. "אנחנו רוצים להפסיק את הפילוג בין הקצוות בחברה הישראלית. אנחנו מאמינים שדרך בניית מנהיגות צעירה ועיצוב זהות של כל נער שבא מקבוצה אחרת, נביא בסופו של דבר ליצירת מנהיגות שונה - שתוכל להוביל. לכן אנחנו רוצים לעקוב אחרי הקבוצה הזאת לאורך שנים".

קרני מוסיף: "נעקוב אחריהם עד שיתיישבו על כסאות המנהיגים - אם זה מנהל בית ספר, איש חינוך או איש עסקים. אני רוצה לחיות במדינה שבה ערבים מרגישים שהם ישראלים".

מנטור לכל חניך

התוכנית תימשך כשמונה חודשים, אבל המדרשה מתכוונת ללוות את הצעירים לאורך עשר השנים הבאות. "לכל חניך יהיה מנטור, שיתלווה אליו אחרי שהמדרשה תסתיים", מצהיר קרני, "אנשים שהם מובילי דעה באזור, אנשי חינוך, מנהיגים".

החזון של המייסדים הוא לשנות את האווירה הקודרת בחברה הישראלית, כשהפתרון לדעתם הוא באמצעות רשת מדרשות. כעת, רגע לפני שהתוכנית שלהם יוצאת לפועל, הם מתרגשים מאוד. "זה מדהים. אנחנו בתחושת סיפוק מאוד גדולה, אבל צריך להגיד את זה באופטימיות זהירה, עד שנחתוך את הסרט", מסכם קרני.