אופיר חיים. "תקציב גדול זה לא תמיד ארובה להצלחה" (צילומים: שרון צור)

תחילת העונה בהפועל עפולה לא בישרה טובות. העונה, שהחלה בעיקר עם מורדות אחרי עזיבתם של המאמנים ראובן עטר ובני בן זקן לליגת העל, השאירה את בירת העמק כמו חייל הננטש בשדה הקרב. זו היתה מהלומה שאף קבוצה לא רוצה להתמודד איתה.

קברניטי הקבוצה בחנו כמה מועמדים ולבסוף החליטו לתת את המושכות למאמן וחלוץ העבר אופיר חיים, למרות שבאמתחתו רזומה קצר בליגה הלאומית - הוא אימן את ראשון לציון ומכבי שעריים איתה ירד ליגה. בדיעבד, ההחלטה ללכת על חיים התבררה כבינגו. קשה להסביר איך, אבל השידוך בין חיים לעפולה היה מושלם מההתחלה. הוא התאים לה כמו כפפה ליד והיא התאימו לו.

למאמן הצעיר לא הציבו מטרות גדולות בתחילת העונה. הרצון היה בראש ובראשונה להישאר בליגה ואם אפשר להשתחל לפלייאוף העליון - מה טוב. כעת, אחרי 37 משחקים וסיום עונה נהדרת מבחינת עפולה, חיים יכול לחכך ידיים בהנאה.

מאמנים טובים וגדולים היו בעפולה לפניו ואולי גם יהיו אחריו, אבל הוא זה שתמיד ייזכר כמאמן הראשון שהביא תואר לעיר והראשון שגרם לדני אסולין וששי יעקב לחנוך את ארון הגביעים. כמובן שהחזרה לפלייאוף העליון לאחר היעדרות של שנתיים ותצוגת כדורגל מרשימה בחלק גדול מהעונה, שאף לרגע קט מיצבה את עפולה כמועמדת לעליית ליגה, מאפשרת להוריד את הכובע בפני חיים והצוות המקצועי שלו.

עפולה זה המקום הנכון בשבילי

עד לפני שבועיים היה נראה שיש קצת 'סחבת' במשא ומתן בין עפולה לחיים והיו אף שמועות שהוא בדרך לקבוצה אחרת, אך לבסוף הוא החליט להישאר. "היתה התעניינות מליגת העל ומליגה לאומית מכמה קבוצות, אבל בחיים שלי אני תמיד הולך עם הלב ועם מה שמרגיש לי נכון", אמר, "לפעמים זה נכון ולפעמים לא, אבל אני שלם עם ההחלטות שלי. אני חושב שעוד עונה בעפולה תעשה לי טוב, בניתי משהו ואני רוצה להמשיך עם זה ולהתקדם. זה המקום הנכון בשבילי".

היתה תחושה שאחד התנאים שלך להישארות היה הרצון לעלות ליגה ולא להעביר את הזמן. אם נשארת זה אומר שעפולה מכוונת לעלייה?

"אני לא מתבייש לצאת בהצהרה בתחילת העונה שאני רוצה יותר. עשינו עונה מדהימה עם פלייאוף עליון וזכייה בגביע הטוטו, אבל עכשיו אני רוצה יותר ושואף ליותר. אני לא מפחד לייצר ציפיות. אני תמיד מייצר לעצמי מטרות ואתגרים, אני לא יודע אם לעלות ליגה, אבל ללא ספק להיות בצמרת הגבוהה עד הסוף בתקציב שפוי כמובן. אני מאוד מאמין ביכולות שלי ובבחירת השחקנים שלי, ואני בטוח שההנהלה תעמיד תקציב ראוי כדי שנוכל לעשות את זה. תקציב גדול זה לא תמיד ערובה להצלחה, לראיה הפועל קטמון שהתקציב שלה היה פי שלושה מכל קבוצה אחרת בליגה חוץ מהפועל תל אביב שדשדשה בפלייאוף העליון".

יובל שאווט

אני אחזיר אותך לתחילת העונה. אבי נימני מתקשר ואומר לך הפועל עפולה רוצים אותך, איך הגבת? הכרת את העיר הזו בכלל? יצא לך לבקר בה?

"אני בן 43, חוץ מלעבור שם על הדרך מעולם לא הייתי בעפולה. שבועיים לפני שחתמתי בעפולה, הפועל חדרה שיגעה אותי ומאוד רצתה שאני אבוא לאמן אותה ואמרתי 'יואו, מה אני אסע כזה רחוק'. בסוף חתמתי בעפולה שזה עוד 40 דקות נסיעה. לא בדקתי את המקום, ישר חתמתי והרגשתי שזה זה".

בדיעבד אחרי שחדרה עלו ליגה, אתה לא מצטער שלא חתמת שם?

"אני לא מצטער כי כמו שאמרתי אני לוקח את ההחלטות שלי מהלב. אני מאוד שמח על העונה שעשינו, יכולנו לסיים אותה יותר טוב אבל אני לא מתחרט. אני רוצה לאחל לניסו אביטן ולחדרה מברוכ על עונה מדהימה".

מה הדבר הראשון שעשית כשהגעת לעיר?

"הביאו לי את 'פיצוחי שני' ואחרי זה הלכתי לקנות גרעיני עפולה. היום אני מכיר את פיצה רימיני, את שנקינס והאחוזה. לאט לאט התחברתי לעיר ולאנשים".

איך אתה מסביר את החיבור למקום צנוע כמו הפועל עפולה ואת החיבור לאנשים, כאחד שגדל באימפריה של מכבי תל אביב והיה רגיל לסטנדרטים אחרים?

"אני מת על האנשים בקבוצה. דני הוא כמו אבא בשבילי וששי - כל דבר שהייתי צריך היה שם בשבילי. ועמי כמובן. זה כיף, זה משפחה. יש דברים שצריך לשפר ולעבוד עליהם כדי להתקדם, אבל בגלל ששיחקתי ברמות הגבוהות בארץ אני יודע בדיוק איך דברים צריכים להתנהל ואנחנו ניישם אותם. צריך לזכור ששיחקתי גם בהפועל באר שבע לפני עידן אלונה ברקת, שתמיד אמרו שהיא מדינת עולם שלישית והסתדרתי שם מצוין. אני בנאדם שקל להסתדר איתו, אין לי אגו, אני רוצה ללמוד, אני אוהב ללמוד ולא מתבייש בזה. אני חושב שאפשר ללמוד מכל אדם. התחברתי מאוד לעפולה, זה באמת מקום שאני אוהב".

הסגל לא היה מספיק עמוק

חיים הגיע כמאמן שלישי העונה בעפולה, כאמור אחרי עטר ובן זקן, אבל ההתחלה לא היתה טובה. משהו שם לא עבד. "הסגל היה בסדר, אבל לא מספיק עמוק בשביל קבוצה שרוצה לעשות משהו", הסביר, "היינו צריכים לפחות עוד חמישה שחקנים. מבחינת הכושר הקבוצה לא היתה בכלל בכושר גופני, שזה מרכיב חשוב מאוד. בתחילת השנה הקבוצה התחילה בלי מאמן כושר וזה היה בעוכרנו".

אז בעצם אלה שהיו לפניך לא עשו עבודה טובה?

"כל אחד רואה את הכדורגל בצורה שונה. לכל אחד יש את ראיית העולם שלו, אין נכון או לא נכון. מבחינתי אני רואה את הדברים שונה ממאמנים אחרים".

אחרי התחלה מגומגמת הגיע רצף ניצחונות מטורף ופתאום דיברו על עפולה כמועמדת לעליית ליגה. מה הביא לשינוי?

"הקבוצה נכנסה לכושר גופני כמו שציפיתי. אני תמיד דורש מהשחקנים שלי שיפעילו לחץ על הקבוצה היריבה ובשביל זה צריך כושר גופני טוב. אני יכול להגיד בוודאות שאם היו לי עוד חמישה שחקנים בסגל ויכולתי לחזק את הקבוצה בינואר, הפועל עפולה היתה עולה לליגת העל או לפחות מתמודדת עד הסוף לעלייה, כי בתקופה הטובה שלנו היינו לא פחות טובים מאף קבוצה אחרת והוכחנו את זה בכל משחק ומשחק".  

אז בכל זאת יש תחושה של פספוס, למרות העונה היפה?

"לא, אני לא חושב שיש תחושה של פספוס. כן היינו יכולים לסיים את הליגה בצורה יותר טובה. עד המשחק נגד בית"ר תל־אביב רמלה היינו קבוצת ההגנה הכי טובה בליגה אחרי הפועל תל אביב, אבל ארבעת המשחקים האחרונים הרסו לנו את זה. ומבחינתי זה הישג גדול למאמן התקפי כמוני".

בפלייאוף העליון התחלתם טוב עם שני ניצחונות אבל בסוף קרסתם.

"יש דבר כזה שנקרא עייפות החומר, היתה שחיקה של שחקנים. ברגע שאין סגל גדול ורוטציה זו בעיה, וזה מה שהיה חסר לי בשביל להגיע הכי רחוק שאפשר. אני מסתכל על חצי הכוס המלאה, זו היתה עונה מצוינת עם זכייה היסטורית בגביע הטוטו אחרי תצוגה מדהימה בגמר. ניצחנו ארבעה משחקים ברציפות את כל קבוצות הצמרת אז בסך הכל אני מאוד מרוצה. בשנה הבאה נהיה יותר טובים".

עם עוזרו יגאל אנטבי

כקבוצה שלא בנויה על תקציב גדול, עפולה חייבת להיות מושתת על שחקנים מבית. לראיה אפשר לראות שהשחקנים המובילים שלה יובל שוואט והקפטן נתנאל גודלמן, הם שחקנים שגדלו במועדון ומחויבים לו יותר מכל שחקן אחר. חיים דאג לקדם כמה וכמה שחקני בית צעירים שפרחו תחתיו השנה - סער בן מנשה שעשה פריצה גדולה, שנקור ואזרד הם דוגמא לכך.

"אני אוהב שחקנים צעירים, שחקנים רעבים. כמובן שהם צריכים להיות שחקנים טובים כדי שאני אוכל לשלב אותם ובעפולה יש כמה כאלה. אני לא מסתכל על תעודת הזהות. אני רוצה ששחקן מבוגר יהיה לו את התשוקה של שחקן צעיר, ושחקן צעיר ישחק עם ניסיון כמו של שחקן מבוגר".

יש לכם שלד טוב לעונה הבאה אבל אין ספק שהסגל צריך רענון. איפה אתה חושב שיש צורך בחיזוק בעונה הבאה?

"אין ספק שהסגל צריך חיזוק. קודם כל אנחנו צריכים שחקני התקפה, שחקני הכרעה, גם מגנים בימין ובשמאל. על כל תפקיד צריכים להיות שני שחקנים שיכולים לשחק. זה בעצם ה'סוד' בקבוצת כדורגל שצריך תחרות, בלי תחרות קבוצת כדורגל לא יכולה להתקיים. אי אפשר ליצור רעב ושיפור ביכולת בלי תחרות".

בית לא עוזבים מהר

העונה זכה חיים להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהביא תואר ראשון לקבוצה ולעיר - גביע הטוטו. זה גם תואר ראשון שלו כמאמן בוגרים. "הזכייה הזו היא הדבר הכי כיף בעולם. זו היתה הרגשה מדהימה. זכיתי בגביע עם הנוער של הפועל תל אביב, אבל זה הרבה יותר משמח. לזכות בגביע ראשון בהיסטוריה של המועדון זה כבוד גדול בשבילי ואני שמח מאוד על כך".

אתה חושב שאחרי העונה הזו אפשר להגיד שאופיר חיים הוא מאמן בכיר בליגה הלאומית?

"כן, היום אני מרגיש מאמן בכיר. השם שלי עולה גם בקבוצות מליגת העל שמתעניינות בי, אז ללא ספק אני מרגיש מוערך, אבל אני לא נח על זרי הדפנה. אני שואף תמיד להגיע הכי רחוק שאפשר ואני מאמין שאני גם אגיע".

יובל שוואט ביקש להתאוורר ולהשתחרר מהקבוצה. אתה מבין אותו או שלא מוכן לשמוע על זה בכלל?

"כמו שאמרתי גם בעבר, אני חושב שיובל הוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה, אבל אני לא מחזיק אף שחקן בכוח. אם יובל יעזוב את עפולה, הוא יעשה טעות חמורה מאוד מבחינתו. הוא באמת שחקן מיוחד מאוד והוא יודע כמה אני אוהב ומעריך אותו, אבל שוב - אני לא מחזיק אף אחד בכוח, רק מי שרוצה להישאר אני אלך איתו. אני לא חושב שזה נכון בשבילו ללכת, בכל מקום אחר הוא ירגיש מה זה להיות שחקן רכש ועם זה יגיעו הציפיות ממנו להוכיח. יש לו פה בית ובית לא עוזבים כל כך מהר".

דני אסולין

יגאל אנטבי נחשב לאיש הכי קרוב אליך במערכת ובכלל גם בחיים. מאיפה נוצר החיבור הזה ביניכם? אתה מכבי, הוא הפועל.

"גדלנו יחד במכבי תל אביב, שיחקנו יחד בנערים ובילדים. תמיד היינו חברים טובים, יגאל כולו נשמה אחת גדולה, שחקנים מכבדים ומעריכים אותו. הוא פשוט משלים אותי ואני שמח שהוא לידי, הוא נותן לי הרבה מאוד כוח. הוא עדיין לא חתם, אבל יגאל רוצה להישאר בעפולה והדרך להישארות שלו סלולה".

בנוסף לאנטבי, אפשר לראות שלכל מקום שחיים הולך, אחיו אבי מגיע איתו. "אבי זה הכל בשבילי. הוא מלווה אותי מאז שהייתי ילד לכל מקום. במשחקים הוא דואג לשבת לבד ביציע ממול כי הוא מתעצבן אם אנחנו מפסידים, אבל חוץ מזה הוא תמיד צמוד אליי ואני תמיד משתדל להקשיב לו וללמוד ממנו".