גיא ומרינה חץ | צילום: גיל נחושתן

גיא (38) ומרינה (34) חץ, שני דוקטורים לחלל, עבדו במשך כמה שנים בהייטק וגרו בתל אביב. לכאורה היה להם הכל - משרות מבטיחות, תנאים מפנקים, מגורים במרכז - אבל הם לא הרגישו שום סיפוק.

כדי למלא את החלל, תרתי משמע, התבשלה בקרבם ההחלטה לעשות שינוי. הם עזבו את החיים הנוחים בעיר הגדולה, עברו לעמק ולפני כשנה הקימו בבלפוריה את 'מרכז חלל ומדעים בעמק', כל זאת במטרה לחולל פה שינוי ולהגשים את האהבה הגדולה שלהם לתחום.

"שנינו עבדנו בתעשיית ההייטק והחלטנו לעשות שינוי מאוד משמעותי בחיים. השינוי לא הגיע פתאום, פשוט עכשיו הוא בא לידי ביטוי. אני כל הזמן רציתי לעסוק בחינוך ועבדתי בהייטק ובסטארט־אפ רק מפני שזה היה נוח. המשכורת והתנאים היו טובים, אבל זה פשוט לא היה זה. כל הזמן הרגשתי שזה לא אני ומשהו חסר", מספר גיא.

גם מרינה נמשכה לתחום החינוכי. "בלימודי התואר יצא לנו להדריך קבוצות ילדים ונוער, גם במסגרת 'נוער שוחר מדע' כשניהלנו מעבדה של נאס"א ולימדנו גם בבתי ספר בבאר שבע חוגים למחוננים", היא מספרת על ההחלטה, "כשגרנו בתל אביב זה היה די מטורף ששני ההורים עובדים בהייטק ומנסים לגדל ככה ילדים. בסופו של דבר כשאתה לא ממצה את עצמך ורוצה משהו אחר, הבנו שיש צורך לעשות שינוי. אף פעם לא חשבתי שאמצא את עצמי בחינוך, אבל כשהדרכתי את קבוצות הילדים והנוער מאוד נהניתי והצטרפתי לחזון המשותף".

אהבה לתחום

לבני הזוג חץ יש ארבעה ילדים. הם הכירו במהלך התואר הראשון בשנה הראשונה ללימודים. מרינה שנולדה באוקראינה ועלתה לארץ בגיל 18, התחברה לתחום החלל רק במהלך הלימודים. "במהלך התואר השני נחשפנו לכל הנושא ושם התאהבתי בזה. עד אז חוץ מידע בסיסי לא הכרתי כלום", היא מספרת.

אצל גיא, לעומת זאת, המשיכה לחלל תמיד היתה שם עוד מילדות, אך אף אחד לא ידע איך לכוון אותו. "תמיד עניין אותי החלל, זה ממש סקרן אותי. אבא שלי קנה לי ולאחים שלי טלסקופ. פתחנו אותו, הסתכלנו, אפילו חיפשנו את הדגל של ארצות הברית על הירח, אבל לא ידענו איך עושים את זה ולא היה גם אף אחד שיגיד לנו איך משתמשים במכשיר הזה", הוא נזכר בחוויה הראשונה שלו עם טלסקופ, "אז פשוט עברנו לספור מטוסים וציפורים, כי לכוכבים ולחלל הרחוק לא ידענו איך לגשת. לילדים שבאים לפה אני מספר את הסיפור הזה ואומר: 'אתם לא תבזבזו פה שנייה כדי למצוא את הירח, אתם תקבלו הכל כדי שתוכלו ישר להתחיל לעשות מה שמעניין אתכם".

לפני כתשע שנים הם סיימו דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון במעבדת נאס"א אצל פרופסור דני בלומברג. "דני הוא מומחה בתחום החלל בארץ ומאוד מאמין בחינוך. הוא לימד אותנו גם את המקצוע וגם את הערכים וקיבלנו מהדרך שלו המון השראה. אחרי שהבנו שהעבודות בהייטק זה לא הדבר החשוב בחיים, החלטנו שאנחנו עוזבים את הכל", מספר גיא.

לדבריו, הרבה גבות הורמו לנוכח המעבר הלא צפוי וההסבה המקצועית. "עם כמה שזה היה מורכב החלטנו ללכת על זה בכל הכוח. עם ארבעה ילדים קטנים עברנו בית וזה דבר מטורף שהחלטנו לקום ולעזוב הכל. כל מי ששומע את זה מרים גבה, כי מבחינה הגיונית אין פה שום דבר הגיוני. אבל אנחנו מאמינים שזה חשוב ושזה יצליח. התגובות של הילדים וההורים שוות את הכל. אתה מרגיש שאתה באמת נותן להם משהו שהם לא היו מקבלים אם לא היית עושה את זה".

מרינה מהנהנת בהסכמה. "התחלנו מכלום ומארבע ידיים וכל זה הוקם בתוך שנה. היתה הרבה עשייה בשנה האחרונה".

ליצור משהו ייחודי. הזוג חץ (צילום: גיל נחושתן)

למען הילדים

'מרכז החלל ומדעים בעמק' מתרכז בהרבה פרמטרים שקשורים לחלל, לאסטרונומיה, לאסטרונאוטים ולשיגורים, אבל בהמשך - הם מבטיחים - ייכנסו גם תכנים מדעיים מאוד מעניינים ואטרקטיביים שירוצו פה בעמקים. כמו כן יהיה שיתוף פעולה עם מערכת החינוך של העמק. "היום המרכז מציע פעילויות בתחום החלל לילדים מגן חובה ועד בוגרים", אומר גיא, "עיקר ההתרכזות היא בגילאי יסודי מכיוון שאי־אפשר לבוא לילדים בוגרים יותר ולסקרן אותם באותה הרמה כמו ילדים קטנים. גם בתי הספר מבקשים יותר תוכניות ליסודי".

כאמור, בהמשך יש כוונה להתפתח באופנים נוספים. "הולך לקום עוד תחום שקשור למדעי כדור הארץ ושינוי האקלים שזה תחום מאוד חזק היום, וייכנסו עוד סוגי מרכזים שונים שיצוצו בכל מיני מקומות ולאו דווקא במרכז החלל".

לדבריו, בכל מה שקשור לתחום החלל, מטרת המרכז להגביר את יצר הסקרנות בנושא בקרב ילדים. "בעוד 20 שנה ייצאו מפה אסטרונאוטים או אנשים שיתעסקו בתחום החלל. לכן אנחנו פה - כדי לתת לילדים את האפשרות להיות בזרם הראשי וליצור פה משהו מאוד ייחודי".

מרינה מוסיפה: "הדרך להיות אסטרונאוט היא דרך ארוכה. זה לא רק ללבוש חליפה ולהיכנס למעבורת, צריך ללמוד הרבה ולעבוד קשה", היא אומרת ומביאה כדוגמה את ילדיה, "היום כשאנחנו רואים את הילדים שלנו שמסתובבים ומדברים ביניהם על נושא החלל, זה מדהים. לגדולים שלנו יש דיאלוג על סוגי מעבורות, סוגי חליפות ומאדים. גם כשהם בוחרים סרטים ביוטיוב, הם שמים סרטי שיגור של מעבורת וזה גדול. במקום לבחור תוכנית בלי יותר מדי תוכן, הם מחפשים את התוכן האחר. גם בפורים האחרון התחפושות שלהם היו תחפושות חלל ובברכות לימי הולדת כל הציורים הם ציורי חלליות, אז רואים שזה משפיע".

גיא מסביר שהרצון להקים דווקא פה את מרכז החלל הוא בגלל החיבור למקום והרצון להביא לעמק דברים חדשים. "אנחנו מאמינים בקדימות בכל מקום ופה אין את הדברים שאנחנו מביאים, זה משהו חדש. הקונספט פה הוא מאוד מיוחד. גם בתל אביב אין את היכולת לעשות מה שאנחנו עושים פה, כי בסופו של דבר כשמביטים בתל אביב על השמים, רואים בניינים ולא כוכבים. לכן התחושה של השייכות וההתחברות מאוד חשובה לנו. זה משהו שנעשה באמת בשביל הילדים - ללמד אותם, לחשוף אותם לנושא ולסקרן אותם".

חולמים בגדול

חץ אומר כי התגובות עד כה הן מאוד מפרגנות וחיוביות. "ההורים מאוד שמחים מהפרויקט. גם אנשים פרטיים, הרשויות וכמובן הילדים".

המרכז שנפתח כולל סדנאות ופועל בבתי ספר עם רשויות ומועצות. "יחד עם הרשויות אנחנו נעשה את המהלכים הגדולים. אני שמח שהן מתעניינות ומשתפות פעולה", אומר גיא.

לדבריו, הם כבר החלו לעבוד עם גופים במגדל העמק ויש כוונה להיכנס בהמשך גם לעפולה ולנצרת עילית. "העבודה מתבצעת בעמק המעיינות, עמק יזרעאל והגענו גם עד חיפה. אנחנו מגיעים פיזית למקומות ויוצאים החוצה לפעילויות כשצריך. מי שרוצה אנחנו עובדים איתו בכל הכוח ובכיף. אנחנו מנגישים את זה לכולם. נכון שיש את מרכז החלל וקורים שם דברים, אבל אנחנו מגיעים לכל מי שרוצה לעבוד איתנו כדי לתת לכולם את ההזדמנות".

בני הזוג חץ שמחים מאוד לראות את הפרויקט שלהם קורם עור וגידים. "זה כיף", אומר גיא, "תמיד כשמדברים על חלל מדברים על תקציבים ענקיים, אבל אנחנו אומרים: בואו נתחיל מחדר עם דף ועט, נעבור אחר כך למקרן וכיתה ואחר כך נוסיף מצלמה וטלסקופ ולאט־לאט נתפתח. אנחנו משקיעים בתוכן. כל אחד יכול לקנות טלסקופ, אבל אם לא יהיה מישהו שיתפעל אותו וייצור לו תוכן לכל מה שקורה מסביב - זה לא יחזיק מעמד".

גם מרינה מדגישה עד כמה התחושה טובה. "זה סיפוק אדיר, תחושה מחממת מבפנים. זו מטרה טובה לקום אליה בבוקר. אנחנו מחייכים כשאנחנו קמים ויוצאים לעבוד".

השליחות, מבחינתם, היא ליצור שייכות למקום אצל הילדים ומקור גאווה, וכך אולי למנוע את ההגירה הגדולה בעתיד. "כשעבדתי בתל אביב באחת החברות, היו איתי חבר'ה תותחים ומובילים מהאזור שלנו, שאמרו שהם בחיים לא יחזרו לאזור כי אין פה עבודה ופרנסה. מאוד כאב לי לשמוע את זה. זה משהו שחשוב לנו לנסות לשנות דרך הפרויקט".

השניים התחילו אמנם בקטן, אבל יש להם שאיפות גדולות. "התחלנו ממשהו מאוד קטן ואנחנו מטפסים למעלה", אומר גיא, "הרצון הוא לראות את העמק והאזור בעוד כעשר שנים כרצועה ייחודית אטרקטיבית, חדשה ומודרנית שמנגישה את הדברים לילדים ברמה הכי גבוהה וטובה שקיימת. אנחנו מתכוונים לעשות משהו שגם במרכז לא רואים וחשוב לנו לראות את זה קורה פה בעמקים. בסוף זו תפיסה חינוכית שאנחנו מאמינים שהיא מתאימה מאוד לכאן".