הוא להביא את הנשים להבנה שהן יכולות לקחת אחריות על החיים שלהן ולהיות במקום אקטיבי - ליצור, ליזום ולחלום", אומרת עליזה יוסף מעפולה, האישה שעומדת מאחורי היוזמה החדשה להקמת מתפרה חברתית בעיר, ראשונה מסוגה בארץ.

המתפרה, שנקראת 'מתקנת חלומות', נפתחה לפני כשבועיים בחסות עמותת 'יד לקהילה' (מחלקת מזון לנזקקים), אותה היא מפעילה יחד עם בעלה מאיר. בשלישי האחרון היא נחנכה באופן רשמי בטקס פתיחה עם קביעת מזוזה. המתפרה כוללת תשע נשים, שמונה חד־הוריות וניצולת שואה אחת, כשהרעיון העומד מאחוריה הוא לעזור לנשים לצאת ממעגל המצוקה באמצעות התפירה. הכוונה היא שהנשים ימכרו את התוצרים שלהן ובכך יצברו ביטחון וייכנסו למסלול העבודה. המפגשים ייערכו שלוש פעמים בשבוע.

בעלות יכולות ושאיפות

יוסף, נשואה ואמא לשמונה ילדים שאחד מהם אף מאומץ, מגיעה מרקע חינוכי. היא עבדה כמורה במשך 41 שנה, לימדה פסיכולוגיה התפתחותית ואף שימשה כמעריכת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך. רעיון המתפרה נמצא כבר המון זמן בראשה והשנה, כשיצאה לגמלאות, היא סוף סוף יכולה להגשים אותו. "כבר המון זמן אנחנו חושבים אם להקים פה מרכז למידה ולפתוח חוגי העצמה לנשים. לקראת הפרישה הזמן שלי מתפנה וזה פותח המון אפשרויות, אחת מהן היא לתת מענה לנשים שנמצאות פה", היא מסבירה את הצעד.

עליזה יוסף. מתקנת חלומות | צילום: שרון צור

הבחירה דווקא במיזם הזה היא בגלל המשיכה לתפירה מגיל צעיר. "בתיכון למדתי תפירה. בבית יש לי אולם של תפירה גדול, זה ההובי המטורף שלי". 

יוסף באה למעשה לתקן את חלומות הנשים - כשם המתפרה שלה. "במסגרת 'יד לקהילה' יש הרבה נשים חד־הוריות וניצולות שואה מוחלשות כלכלית, אך עם חלומות, יכולות ושאיפות". היא אומרת ומוסיפה, "למקום שלי יקראו 'מתקנת חלומות' כשהרעיון המרכזי הוא שהן יתקנו חלומות ושבסוף אולי כמה מתוכן יגידו 'נתת לנו חכות ואנחנו כבר לא צריכות את הדגים המוכנים. אנחנו נעמוד על הרגליים בכוחות עצמנו'. חלק יגידו שאני אולי מאוד תמימה, אבל אני רוצה להאמין שבאיזשהו אופן חלקן יעבדו ויאמינו יותר ביכולות שלהן. יקומו בבוקר, ישימו אודם ויבואו לעמותה כדי לפגוש עוד אנשים. הרצון הוא להוציא אותן ממעגל הייאוש".

יוסף אומרת שגם אם לא כולן יודעות לתפור כרגע זה בסדר כי הרעיון הוא שכל אחת תיתן את חלקה בעבודה. "אם אחת תופרת פחות יפה וטובה יותר בלשווק אז היא תשווק, ואם אחת טובה יותר בלגהץ או בלגזור חוטים אז מה שהיא תעשה. הפיילוט הזה עוד ישנה פנים, אבל הוא קורם עור וגידים וזה מה שחשוב".

את הנשים היא אומרת הן בחרו בקפידה מתוך קבוצת פיילוט. "זימנו את הנשים למפגשים, לארוחות בוקר ולכל מיני פעולות חברתיות בתוך העמותה. הרעיון היה ליצור אינטראקציה טובה ולגבש מתוכן נשים שמסוגלות לתפור ואוהבת כל מה שאנחנו מדברים עליו כדי לבדוק שמי שתגיע לפה מבינה את המהות", היא מסבירה, "התקווה שזה לא ייגמר בתשע נשים ושיצטרפו עוד, גם כאלה שלא מקבלות מאיתנו סיוע".

משתתפת אחת מיוחדת במיזם היא ג'נטה, ניצולת שואה בת 90. "הרצון הוא שבמקום לבדוק מה כואב לה, היא תראה איך היא מאוד חיונית, יוצרת ויעילה. היא כבר שנתיים תופרת בובות ואנחנו מוכרים לה אותן. זה נותן לה פרנסה ונותן לה מוטיבציה לקום בבוקר".

כאמור, ישנו רצון לעזור לנשים להתפרנס בכבוד. הכוונה היא למכור את המוצרים שלהן כשההכנסות יתחלקו בינם לבין המקום כדי שיוכל להמשיך להתקיים. "הנשים יתפרו כאן בלי להביא שום דבר מהן, רק את הזמן שלהן. הן ימכרו באמצעות הרשתות החברתיות, מפה לאוזן, וכל מה שיכול להביא להכנסה ומה שיימכר ייכנס גם לרווח שלהן. בשבוע הראשון למשל תפרנו כיסויים לפלטה, מתוך אמונה שאנשים ירצו לקנות את זה לקראת החג".

בהמשך ייערכו במקום גם חוגי נשים וסדנאות לציבור הרחב, שייפתחו אחרי החגים, כדי להרחיב את ההכנסות והמכירות להחזקת המקום. 

שותפות גורל

העשייה הרבה, ההתנדבות והרצון העז לתרום מגיעים, לדבריה של יוסף, מתוך העובדה שהיא היתה בעבר במקום שהנשים האלה נמצאות בו וכעת יש לה הזדמנות להפוך את הגלגל ולסייע להן.

"גם אני וגם בעלי ברוך השם נמצאים על גג העולם, יש לנו שמונה ילדים. לא כל הזמן היינו אנשים שיכולנו להרשות לעצמנו לעזור, אנחנו באים משתי משפחות מאוד עניות. אז אתה יכול לבכות על מה שחווית או שאתה יכול לעשות מעשה ולנסות לתקן נקודה אחת בזמן. אנחנו לא מתיימרים ואומרים שאנחנו מתקני עולם, אבל אנחנו בהחלט לא אדישים ומעורבים מאוד חברתית ובקהילה. האנשים האלה אמנם מוחלשים כלכלית, אבל אין בינם לבין השאר שום הבדל. החלומות והרצונות שלהם קיימים כמו כולם ואם לנו יש אפשרות לתת להם קצת יותר טוב, אז ההזדמנות הזאת בוערת בעצמותינו".

יוסף לא שוכחת לפרגן לכל מי שעזר לה במיזם הזה. "כל זה קרה בעזרת המון אנשים שאפשרו לנו לתקן חלומות של מישהו אחר. לא היה לנו מבנה, ויצחק שרבט אחרי כמה שכנועים נתן לי חדר שהתפנה בתמורה לשיפוץ. בעזרת המון אנשים טובים עשינו את השיפוץ ויכולנו לאפשר לעצמנו את הפתיחה של המקום. הרבה אנשים אפשרו לנו רכישה של מכונות תפירה, חוטי תפירה, בגדים, ליווי וכדומה. את כל אלה הזמנו לטקס החניכה כדי להגיד תודה".

יוסף מתרגשת שכל החלום שלה יוצא לפועל. "אני מאלה שרצים למרחקים ולא מתייאשת. יש לי אמונה גדולה. אני עושה את המקסימום שיגידו לי כן וההסתכלות הזאת מוכיחה את עצמה. אני רוצה להגיד לכולם תודה כי בלי אנשים טובים והאמון שלהם במיזם, זה לא היה יכול לקרות".