"המוזיקה עוזרת לי לבטא את עצמי בעולם, את הצד הגבוה והרוחני שלי", אומרת רקפת אמסלם (48) מקרית טבעון, זמרת יוצרת ופייטנית המשלבת את עולם הפיוט היהודי יחד עם מוזיקה עתיקה שנשתמרה לאורך הדורות בביצועים עכשוויים ייחודיים.

רקפת אמסלם. מופיעה גם מול קהלים מעורבים | צילום: שרון צור

אמסלם היא בת למשפחה בעלת שורשים ענפים ממזרח וממערב (ספרד, מרוקו, פולין, ישראל) אשר השפיעו ועיצבו את יצירותיה המבוססות על שירה רוחנית, עממית ומקורית בהשפעה ים־תיכונית, אנדלוסית, צפון אפריקאית, ערבית ומערבית. "אבא שלי הוא מוזיקאי וזמר וגם האחים שלי", היא מספרת, "בבית שמענו את כל סוגי המוזיקה האפשריים מקלאסי, ערבית, שירי ארץ ישראל ועוד. אמי חצי ספרדייה וחצי מרוקאית ואבי אשכנזי, אז אני יצאתי תערובת, מזרח ומערב, לכן גם המוזיקה שלי כזו".

אהבת ילדות

את ההתחלה בעולם הזמרה עשתה אמסלם עוד בצעירותה. בגיל 10 כבר הופיעה ובגיל 12 למדה לנגן על גיטרה. "אהבתי מוזיקה עוד מילדות ותמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בזה", היא מחייכת, "הופעת ושרתי הרבה בחתונות ובאירועים באזור תל אביב עם מוזיקה ים־תיכונית ואפילו פופ. המוזיקה עבורי היא דרך חיים, חלק ממני, הדבר שנותן לי שקט ואנרגיה. יחד עם זאת ידעתי שזה עולם מאוד קשה, לכן לא תמיד התפרנסתי רק מזה ובדרך עשיתי עוד דברים. למדתי רפואה משלימה ואני מלמדת גם יוגה ותוך כדי גם מופיעה. יוגה ומוזיקה מבחינתי אלו שני דברים שכוללים את אהבת בני האדם".

את עולם הפיוט גילתה לפני 15 שנה דרך קבוצה שלומדת פיוטים באזור השרון. "שם נחשפתי לשירה של הפיוט - הפיוט היותר ספרדי, מזרחי", היא מסבירה, "את הפיוטים האשכנזיים שמעתי פה ושם אז הכרתי קצת מהם".

בעקבות זה החליטה אמסלם שהיא רוצה ללמוד את כל תחום הפיוט יותר לעומק ובמשך שנתיים למדה את הנושא. "התחלתי לחקור על הפיוטים ובשנת 2010 הקלטתי דיסק בכורה של שמונה פיוטים שיש בו פיוטים ממרוקו, ספרד, אשכנז וערבית - ממש מגוון של התרבויות בישראל. הפיוט חשף אותי להמון תרבויות ולהמון שפות שהמופעים שלי מושפעים ממנו. הופעתי בכל הארץ וגם בחו"ל בכל מיני פסטיבלים ואירועי תרבות".

בן זוגה, שמגיע אף הוא מבית מרוקאי, תרם לדבריה להכרת הנושא. "הפיוט אצלו היה שגור בבית הכנסת ובבית, אז גם הוא מלמד אותי עד היום ומשמש לי כמורה", היא מציינת.

הפיוטים שלה מתבססים על ארון הספרים היהודי. "אני גם מלחינה פיוטים. לראש השנה הלחנתי את הפיוט 'אחות קטנה'. פיוטים זה האבן השואבת שלי לכל העשייה המוזיקלית והתרבותית. זו מוזיקה שהיא גם פיוט וגם מוזיקה אתנית, מוזיקת עולם, מוזיקת לדינו שזו מוזיקה ששייכת ליהדות ספרד. את המרוקאית היהודית למדתי בקורס של האוניברסיטה העברית - למדתי את השפה, הניבים וההגייה", היא מספרת.

אמסלם אוהבת מאוד להאזין לפיוטים בבית הכנסת. "אני מאוד אוהבת לשמוע ולהקשיב, אבל לא יוצא לי ללכת הרבה לבתי כנסת".

הדרת נשים

המוזיקה מבחינתה יוצרת חיבורים בין אנשים ובין דתות. "כשהופעתי בחו"ל מול קהל שהוא לא יהודי והם שמעו את הפיוטים הם מאוד התרגשו, ואז הבנתי שזה לא נוגע רק ליהודים ושמוזיקה יכולה לחבר", היא אומרת בהתרגשות, "לכן אני עושה דברים שקושרים בין בני אדם ובין דתות כמו מופע סליחות שאני עושה בטבעון, שקראתי לו 'מופע סליחות ומסרים חברתיים'. הרי הסליחה היא בין אדם למקום, בין אדם לחברו, לאלוקיו. אז בתוך הערב הזה אני מכניסה שירים שעוסקים בין כל הגורמים האלה".

אמסלם. שרה עם שלמה בר | צילום: שרון צור

מבחינתה המוזיקה היא סוג של שליחות. "פתאום ראיתי שהמסרים של הפיוט הם מסרים אוניברסליים. לא רק בין יהודי ליהודי, אלא מדברים בכלל על האדם. על הקשר של האדם עם העולם, עם הבורא. ככה אני רואה את זה, לקחתי את הפיוט לעולם האוניברסלי".

במהלך הקריירה המוסיקלית היא אף זכתה להופיע ולהקליט את השיר 'ידיד נפש' עם שלמה בר. "שלמה שמע אותי שרה את 'ידיד נפש', כי הוצאתי אותו בדיסק של 2010. הוא שמע את הביצוע ומאוד התרגש וככה התחיל שיתוף הפעולה בינינו. הקלטנו יחד את השיר והופעתי עם שלמה ברחבי הארץ ועד היום אנחנו משתפים פעולה", היא מציינת.

ההשראה שלה, היא אומרת, הוא שלמה בר. "בעיניי הוא עמוד תווך מאוד חשוב. הוא היה בין הראשונים ששילבו את השירה שהיא גם אתנית וגם פיוט". מודל נוסף שלה הוא מואיזו קרוצ'י, אצלו היא לומדת פיוט. "הוא נולד במרוקו והוא פייטן ברמה מדהימה. אני מאוד מושפעת ממנו ולמדתי ממנו את כל העולם של הפיוט המרוקאי".

כפייטנית היא נתקלה בהדרת נשים, אבל מעט מאוד. "את הפיוט אני שרה מול קהל שבא להופעות מוזיקליות ותרבותיות, אז אני מופיעה גם מול קהלים מעורבים ויצא לי להופיע גם באירועים שנכחו גברים דתיים שישבו והקשיבו. עם זאת, בשנה האחרונה ביטלו שתי הופעות שבהן הייתי אמורה להופיע בשל היותי אישה. ההדרה הזו עדיין קיימת, אבל אני מבחינתי אשיר בכל מקום שכן רוצים לשמוע אותי. לדעתי פיוט נשי זה משהו אחר וזה מאוד חשוב שנשים ישירו גם שירת קודש".

ומה החלום הגדול שלה? להופיע בחו"ל מול קהל לא יהודי. "החלום שלי הוא להופיע מול קהל גדול שרוצה לשמוע פיוטים מהעולם היהודי", היא מסכמת.